תודעה יהודית, הגות, חינוך ומשפחה
  www.shirat-rash.022.co.il
'שירת רש' - מאת הרב שי הירש
יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  הזמנת הרצאות למוסדות חינוך  |  למכון תורני תורת שלמה  |  להזמנת הלקט 'המחזיר שכינתו לציון'  |  להזמנת הספר 'עטרת שלמה' - חדש  
הרחבת ספסלי בית המדרש בפני קהלים נוספים.
20:54 (20/07/16) שי הירש

המשבר האמיתי במכינות ובישיבות ההסדר / דעההרב שי הירשהדפסה17.07.16 18:01 י"א בתמוז תשעואין זה סוד שבשנים האחרונות, עולם ישיבות ה'הסדר' והמקד"צ התורניות נמצא בקשיים גדולים בתחום גיוס התלמידים. מספר לא גדול של מוסדות בוחר תלמידים בסלקטיביות רבה ומשאיר ליתר את ה'זכות' להתקוטט על היתרה. בהיעדר הנהגה תורנית אחידה, מוסדות ממשיכים להיפתח מדי שנה, וכולם פונים לאותו פלח אוכלוסייה מצומצם של כ- 3000 בחורי ישיבות תיכוניות 'קלאסיות'. "קנאת הסופרים" הזו, לא רק שלא מרבה חכמה כי אם אף מזיקה לה. מספר ישיבות 'הסדר' ותיקות כבר נסגרו, וישנן עוד כמה שלא רחוקות מכך. והדברים ידועים.השלכות נוספות של המשבר, הינן הפגיעה בראשי הישיבות והרמי"ם, שחיקת תנאי העסקתם והתחלופה הגוברת. מנכ"לי הישיבות שנושאים בנטל הכלכלי דורשים 'קיצוצים כואבים' וכתוצאה מהתחלופה הגוברת והולכת בסגלי הישיבות, 'הדימוי המוסדי' נשחק. אמנם, ישנם 'עסקנים' השמחים במצב זה באומרם: 'אמרנו לכם לא להקים ישיבות חדשות', אולם, רוח מהפכנית והתוססת של זרם אידאולוגי אסור לה שתיקבע על פי 'חומר ולבנים' (בהזדמנות זו, ברצוני לקרוא לרמי"ם להתאגד ולהקים 'איגוד מקצועי' למען הבטחת עתידם ולמניעת פגיעה שרירותית בהם).כמי שלימד במספר מוסדות השייכים לציבור הדת"ל לסוגיו ומכיר היטיב עולם זה, עלי לקבוע בצער, שעל פי רוב, ישנו קיבעון מערכתי בתפיסת קהל היעד של עולם הישיבות הדת"ל לסוגיו. ראשי וצוותי המוסדות התורניים, משוכנעים בנחיצות הקיום של מוסדם ובייחודיות שלו על פני דומיו הרבים מספור, אולם, חלוקה זאת אינה עומדת במבחן המציאות. כמו כן, נשכח הכלל הפשוט ביותר ב'חוקי השוק' הקובע, כי במידה וההיצע רב מן הביקוש – תתרחש 'צלילה' במחיר.ברצוני להציע לפני חבריי היקרים, דרך אשר תועלתה מרובה ועלותה מועטה. לענ"ד, השלב הבא במהפכת ה'תורה הגואלת' ובביצור עולם התורה הציוני הנפלא שזכינו לראותו בדורנו, הינו הרחבת השורות בפני קהלים נוספים, אשר מדרך הטבע, חלקם קרובים אלינו יותר, ואחרים רחוקים.אעמוד בקצרה על שלושה תתי-מגזרים אשר בשורת 'איחוד הקודש והחול' מבית מדרשו של מרן הרא"יה קוק, נדרשת להם במיוחד ומודל 'הישיבה' הקלאסי, שמוסדות רבים נבנו לאורו, לא מתאים עבורם.האוכלוסייה הראשונה והקרובה ביותר, הינם בוגרי התיכונים הדתיים שע"פ רוב, הינם 'מסורתיים' ומהווים בשר מבשרה של 'משפחת החמ"ד' המורחבת ואינם מוצאים את מקומם בעולם הישיבתי הקיים, מסיבות מובהקות. ראוי לציון, הרב יהושע ויצמן, שכבר לפני שנים, הקים מספר מוסדות תורניים על-תיכוניים, לאור מאפייניה המיוחדים של אוכלוסייה זאת.עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!בשנים האחרונות, עם הקשחת עמדת משרד הביטחון ביחס להקמת ישיבות 'הסדר' חדשות במתכונת הקלאסית, אנו עדים להקמתן הנרחבת של ישיבות 'הסדר' במתכונת 'שילובים' האטרקטיבית (מסלול מקוצר בן ארבע שנים – שנתיים בישיבה ושנתיים בצבא). זוהי השעה, להעצים את ישיבות ה'שילובים' ולהזרים לתוכן את האוכלוסייה הטבעית עבורן. תכניות חינוכיות כדוגמת 'מעגלים', צריכות לאתר מסגרות המשך סדירות לכל אותם נערים הנכסים בשעריהן. הפנייה לאוכלוסיות הללו, הינה מהפכה חברתית וחינוכית החשובה מאין כמותה, ובכוחה לבד, לשנות מן היסוד את המצב המשברי הקיים.נעבור כעת לאוכלוסייה השנייה. 'פרס ישראל' הבא בתחום החינוך יוקדש ככל הנראה, למחוללי מוסדות כגון: 'מקד"צ חרדית' "ישיבת 'הסדר' חרדית", שניתן לראותם כבר כיום (ואע"פ ש'ההסדר' אינו אותו 'הסדר' ו'המכינה' אינה אותה ה'מכינה', בכל זאת, רעיון השילוב זהה) אמנם, טיפין, טיפין ובזהירות, אבל, את הנעשה, כבר אין להשיב.אחינו החרדים נמצאים בקושי אידיאולוגי מובהק בהקמת המוסדות הללו ובהכרה בהם כלגיטימיים. המייסדים האמיצים שלהם זקוקים לעיתים ל'שכפ"ץ' בפרהסיה החרדית וגם הכיוון האידיאולוגי טרם הוברר דיו (למעט התועלת הכלכלית הקיימת במסלולים אלו), כאן, יכולים להיכנס לתמונה, בוגרי עולם התורה התורני-לאומי, דווקא הם, ייטיבו לברר את ההכרעה 'הלכתחילאית' של אלו שבחרו לקיים בעצמם את דברי חז"ל: 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ' ולעסוק ב'יישובו של עולם'.עלינו לגלות אחריות ממלכתית נוכח תפקיד זה המוטל עלינו ומתוך שיח כנה ונטול התנשאות להפגיש את בני הציבור החרדי עם משנות תורניות נוספות. בנוסף, נוכל לקיים גם 'הכרת הטוב' כלפי הציבור החרדי על תרומתו לבניית עולם הדת"ל. אם אנו נקים את המוסדות הללו, המיועדים לבני הציבור החרדי לגווניו, (ובפרט, עבור האלפים אשר כבר מתגייסים מידי שנה לצה"ל ואין להם 'מקום' לחזור אליו) נאפשר בכך לגרעין 'החרדיות הקשה', להסיר מעליו את 'נטל הנושרים' והביקורת הציבורית שאתה הוא מתמודד, וכך גם עולם התורה החרדי יצא נשכר.אוכלוסייה שלישית שבני הציונות הדתית צריכים לפעול יותר עבורה, הינה אוכלוסיית העולים החדשים (בפועל או הפוטנציאליים). גם כאן, קיימות כבר מסגרות חשובות (ישיבת 'תורה בציון', מסגרת לעולי צרפת בישיבת כוכב יעקב) אך, 'אין הקומץ משביע את הארי'. נדרשת התגייסות כללית, המכירה בגודל השעה, והמבינה שלאור התמורות באזורינו ובעקבות כך, באירופה, יהודי היבשת יאלצו להגר ממנה בקרוב, השאלה הינה – לאן? לכאן או לקנדה וארה"ב? (גם המשך ההתבוללות ביבשת אמריקה צריך להדיר שינה מעינינו).עלינו להתחיל ביצירת תשתיות ל'קליטה-רוחנית' כבר כעת. תנועת 'בנ"ע העולמית' מביאה ארצה מידי שנה אלפי בני נוער לשנת היכרות עם מדינת ישראל וניתן לשלב זרועות עם מאמץ זה. כמו כן, קיימת גם תכנית 'תגלית' ותכניות נוספות רבות. גם מדינת ישראל מאוד מעוניינת בעידוד עולים מארצות רווחה, ויש כאן כר נרחב לעבודה רבה ולחיבור עולמות רוחניים.המנון הישיבות הנוסטלגי קבע: 'ישיבות נקים בכל מקום', הישיבות כבר קמו, עכשיו, צריך למלאן בתלמידים. 'עלה נעלה ויכול נוכל', חיזקו ואמצו.=======הרב שי הירש. תושב הישוב נריה. למד בישיבת מרכז הרב, כיום מלמד בישיבת אורות יעקב ברחובות וחבר במכון המחקר התורני 'נזר דוד' – ע"ש הרב הנזיר,