תודעה יהודית, הגות, חינוך ומשפחה
  www.shirat-rash.022.co.il
'שירת רש' - מאת הרב שי הירש
יום ד', כג’ בסיון תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  הזמנת הרצאות למוסדות חינוך  |  למכון תורני תורת שלמה  |  להזמנת הלקט 'המחזיר שכינתו לציון'  |  להזמנת הספר 'עטרת שלמה' - חדש  
ללימוד אמונה מסודר ושיטתי, על פי דרכו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל / מאת: הרב שי הירש
10:26 (17/06/14) שי הירש

תכנית 'בנין אמונה' – ותוכנית ההרחבות ב'חצר המשכן' ללימוד אמונה מסודר ושיטתי, על פי דרכו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל: מאת: הרב שי הירש[1] להורדת המאמר - כפי שהתפרסם בספר "והאר עינינו" (תשע"ט) - לקריאת והורדת הקובץ - לחץ כאן (PDF)להורדת הקובץ בפורמט PDF (תשע"ו) - לחץ כאן הצעה לתכנית 'בניין אמונה' – ללימוד אמונה מסודר ושיטתי, לאור דרכו של מרן הראי"ה קוק[1] – מאת: הרב שי הירש1. מבוא:כתב רבנו הרמח"ל, בהקדמה לספרו 'דרך השם': "יתרון ידיעת הדברים על מתכונת חלקיהם כפי מחלקותם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא בהבחנה, כיתרון ראית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעו, מראית חורש הקנים והיער הצומח בערבוב. כי אמנם ציור חלקים רבים אשר לא נודע קשרם ומדריגתם האמתית בבניין הכול המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבד בלא חמדה, שייגע בו ויעמול ולאה ועייף ואין נחת". אחת הבעיות המרכזיות הקיימות בתחום לימוד האמונה הינה העובדה שבשונה מלימוד החלק המעשי וההלכתי שבתורה שבעל פה, שבו קיים סדר מובנה וברור, החל ממדרשי ההלכה עבור למשנה ולתלמוד וכלה במפרשים ובפוסקים עד דורנו אנו, הרי שבלימוד האמונה לא כך הדבר. משום כך, רבה המבוכה, ורבים וטובים המעוניינים ללמוד אינם 'מוצאים את ידיהם ואת רגליהם' – זאת, בשל המרחבים האינסופיים של העולם האמוני, ריבוי השיטות המחשבתיות ושפע היצירה בתחום זה במהלך הדורות. מכשול זה, על פי רוב, מונע לימוד מסודר, שיטתי ומדורג מן הבסיסי אל המורכב. ברצוננו להציע ללומדים היקרים, ובפרט לבחורי ישיבות צעירים הנמצאים בראשית דרכם התורנית, מעין 'שלד בסיסי' של תכנית לימודי אמונה מסודרת, אשר לדעתנו, תסייע בידיהם בהתמצאות בכתבים השונים ובמהותם. אמנם, יש המערערים מכל וכל על תכניות לימודים מסוג זה, אך על כך הלא נאמר בגמרא: 'מיני ומיניה יתקלס עילאה' (סוטה מ.).בסיס התוכנית גובש מתוך התייעצות עם תלמידי חכמים מובהקים, שהתמחו כבר שנים רבות, בהעמדת תלמידים בתחומי דעת ה' ותורתו והערותיהם משוקעות במאמר זה.2. עקרונות תורניים מקדימים לתכנית בניין האמונה:א. 'ראשית חכמה יראת השם' (תהילים קיא, י). עלינו לדאוג כל הזמן שיראת חטאנו תקדם לחכמתנו (כהדרכת רבי חנינא בן דוסא במסכת אבות ג', ט'), ולוודא ש'מעשנו יהיו מרובים מחכמתנו' (שם). אלו תנאים מקדימים לזכות לסייעתא דשמיא בלימוד האמונה ופנימיות התורה אשר בכוחם לגרום שהתורה תיעשה לנו לסם חיים, ולא ח"ו להיפך (ראה שבת לא:) וכפי שהדריך רבי חיים מוולוז'ין: ולזאת ראוי להאדם להכין עצמו כל עת קודם שיתחיל ללמוד. להתחשב מעט עם קונו יתברך שמו בטהרת הלב ביראת ה'. ולהיטהר מעוונותיו בהרהורי תשובה. כדי שיוכל להתקשר ולהתדבק בעת עסקו בתוה"ק בדבורו ורצונו יתברך שמו. וגם יקבל על עצמו לעשות ולקיים ככל הכתוב בתורה שבכתב ובעל פה ואשר יראה ויבין דרכו והנהגתו מתוה"ק. וכן כשרוצה לעיין בדבר הלכה. ראוי להתפלל שיזכהו ית' לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, לכווין לאמיתה של תורה (נפש-החיים, שער ד' פרק ז').ב. לכתחילה, תורה לומדים ומקבלים מרב – ולא (רק) מתוך ספרים. על כן, העצה הייעוצה לכל היא: 'עשה לך רב והסתלק מן הספק' (אבות, א', טז') – על כל אחד מהלומדים למצוא לעצמו, במהלך הזמן והשנים בישיבה, תלמיד חכם שיכיר אותו באופן אישי ויוכל לכוונו ולהדריכו בדרך העולה בית-אל, ועל ידי כך יימנע משיבוש בדעותיו או חלילה בנפשו. דבר זה חשוב שבעתיים בעת עיסוק ביסודות האמונה והתורה ובעניינים ש'הנשמה' תלויה בהם.ג. "יגעת ומצאת – תאמין" (ע"פ מגילה ו:) – לא ניתן לקנות מדרגה רוחנית ותורנית אמתית ללא עמל בתורה וללא שאיפה לגדלות, ורצון אמתי להיות תלמיד חכם ולעשות נחת ליוצרנו. ד. "האמונה – אינה דבר הנאמר בפה, כי אם - הצטייר העניין בנפש.." (ע"פ 'מורה-נבוכים', ח"א פרק נ') – בניין אמוני משמעותי כולל בתוכו לא רק 'רכיבי יידע', כי אם העלאת כל שיעור קומת האדם ועידונו – התחוללות תהליך נפשי, הפנמה, אימוץ הרצון, תיקון המידות, הגדלת השאיפות ועוד. ה. "לכל - זמן, ועת לכל חפץ – תחת השמים" – בעתות משבר ורפיון, כדאי לזכור שכל דבר - בוא יבוא בעתו ובזמנו אי"ה. דרושה סבלנות רבה והבנה מצד הלומד, שבניין רוחני עמוק, הינו תהליך נפשי שלוקח זמן רב, ולמעשה, אינו נפסק לעולם. 3. עקרונות לימודיים מנחים לתכנית בניין האמונה:1. לימוד מסודר ומדורג - מן 'הקל' אל ה'כבד', מן 'הפשוט' אל ה'מורכב', ומן 'המובן מאליו' אל 'המחודש'.2. בשלב ההתחלתי יש להרבות בלימוד אמוני המסודר לפי ספרים ('לימוד לאורך') ולא לפי נושאים ('לימוד לרוחב'), המתאים יותר לשלבים מתקדמים.3. לימוד והתקדמות בארבעה תחומי למידה בו-זמנית ('במקביל'), עקב הצורך האמתי להתגדל ולהתפתח במספר מישורים נפרדים, שכל אחד מהם מפתח נדבך נוסף ומשמעותי בבניין האמוני. פירוט תחומי הלמידה המרכזיים:א. ספרי יסוד באמונה ומוסר, תוך שימת דגש על ספרי רבותינו הראשונים, ובעיקר – ספר 'הכוזרי' לרבנו יהודה הלוי[2], ספר האמונות והדעות לרבי סעדיה גאון, ספר 'חובת-הלבבות' לרבינו בחיי, ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו, ו'מורה-נבוכים' לרבנו הרמב"ם.[3] בשלבים מתקדמים יותר, העמקה בספרות המחקר והקבלה המקובלים בבתי המדרש ולמי שיש נטייה מדעית או מחקרית התמקצעות בתחום זה[4].ב. כתבי המהר"ל מפראג, אשר ספריו משמשים מבוא והקדמה לכל ספרי פנימיות התורה, ומקנים צורת חשיבה אמונית ומכלילה, המתבוננת על התורה כשיטה רוחנית שלימה. בשלבים יותר מאוחרים, מבואות לפנימיות התורה, כמפורט להלן.ג. כתבי מרן הראי"ה קוק ותלמידיו. אשר מהווים גילוי רוחני מיוחד שהופיע בדורנו להאיר ולברר את דרך התחיה הלאומית והאישית על פי פנימיות התורה[5]. בנוסף, יש להתרגל בלימוד מסודר של משנת הרצי"ה קוק, הרב חרל"פ, 'הרב-הנזיר' ותלמידיהם, חניכי בית מדרשה של 'התורה הגואלת'. בשלבים מאוחרים יותר, ניתן לעסוק בהשלמות שונות, ובקיום 'דו-שיח' רוחני עם משנות ציבוריות נוספות.ד. הרחבות והעשרות בכל מכמני 'ים-האמונה' ו'דעת-אלוקים'[6] – איש איש לפי נטיית לבו וחשקו הפנימי. 4. רציפות והמשכיות - מה שלא מספיקים בשנת לימוד אחת, ממשיכים בשנה שלאחריה.5. חזרות - 'הלומד ואינו חוזר - דומה לזורע ואינו קוצר' (ע"פ בבלי, סנהדרין עט).6. התכנית מבוססת בעיקר על לימוד עצמי או לימוד בחברותא, אך בספרים 'קשים' או יסודיים מומלץ מאוד לשמוע גם שיעורים. לימוד בבקיאות קודם ללימוד בעיון – 'ליגמר איניש והדר ליסבר' (שבת סג. וכעין זה בע"ז יט.). בענייני אמונה, המושגים מעשירים זה את זה, "יגיד עליו רעו" (ע"פ איוב, ובבא מציעא לא.) ועל כן, יש להתקדם בבקיאות מתונה – וההבנה הפנימית בוא תבוא, אי"ה. 8. כמובן שיש להשאיר מרחב זמן אישי להתבוננות ולרוחב דעת, ואין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ. ולא באנו חלילה לקבוע מסמרות או לומר "כזה ראה וקדש", אלא, להניח לפני הלומדים "דבר דבור על אופניו" (ע"פ משלי, כה', יא). מטרת התכנית היא להקנות תשתית אמונית ומחשבתית רחבה ואיתנה ויחד עם זאת, לסייע ביד הלומד, למצוא בסופו של דבר, את 'חלקת האדמה' הפרטית שלו, אותה ייעבד בשמחה ובטוב לבב. הואיל ועל כל איש ישראל מוטלת החובה למצוא את החלק שלו בתורה (ע"פ דברי הזוה"ק, האר"י, השל"ה ועוד) שבו ילמד רוב זמנו, כהדרכת הרב ב'אורות-התורה' (פרק ט', א'): "כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה, וביחוד הדבר נוהג בענייני הלמוד, שאע"פ שלפעמים על ידי מאורעות במצב יהיה קשה לאדם להחזיק במה שלבו חפץ, מכל מקום, צריך שיהיה אמיץ ולא יעזוב את מה שמכשיר ביחוד את רוחו..." ושם (ט') "ישנם שיצאו לתרבות רעה, מפני שבדרך למודם והשלמתם הרוחנית בגדו בתכונתם האישית המיוחדת..." ועוד שם (יב'): 'מי שמרגיש בלבו חשק ותשוקה ללמוד הדברים הפנימיים, להשכיל באמתתו ית', הרי הוא בכלל "לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ", כיון שמהסתם בוודאי יש לו לזה כשרון מיוחד, ומזה עצמו מוכח שזהו רצונו של הקב"ה שהוא יעסוק בידיעת שמו ית'. ובימינו, שכמעט ובלתי אפשרי לשום אדם ללמוד הכל ולשלוט בכל הפרטים כולם, יש להיצמד לעיקרון החשוב שעלינו - "לדעת הכל - על משהו, ומשהו - על הכל'[7] ולהגיע מתוך כללות ההיקף, לתחום הייחודי שלנו, לשם כך, נועדה תכנית זו.[8] לסיום, ברצוננו להבהיר שהתכנית המוצעת כאן, לא באה חלילה, לגרוע כ'הוא זה' מלימוד ש"ס ופוסקים בעמקות ובהרחבה שזהו עיקר הלימוד, "כי הם חיינו ואורך ימינו", אלא להציע בפני בחורי ישיבות צעירים, תכנית מתאר כללית להשלמת דמות וצורת תלמיד חכם ארץ ישראלי בדורנו. 9. פירוט תכנית 'בניין אמונה' - ללימוד אמונה מסודר ושיטתי, לאור דרכו של מרן הראי"ה קוק:שיעור א': יש להתחיל את לימוד ספרי האמונה והמוסר, בלימוד ספרי היסוד המסבירים את עיקרי האמונה בשפה פשוטה יחסית וכן, בלימוד ספרים המקנים ללומד יציבות נפשית ורוחנית יחד עם תביעת העמקה במשמעות הפנימית של חיי האמונה. ספרי ראשונים וספרי יסוד – ספר 'מסילת-ישרים', ספר 'חפץ-חיים' (ו'שמירת הלשון'"), הקדמות הרמב"ם למשנה (הקדמות למסכת ברכות, לפרק 'חלק', ולמסכת אבות - 'שמונה-פרקים'), מתוך 'אגרות-הרמב"ם' – בעיקר את שלושת האגרות המרכזיות (אגרת תימן, אגרת (מאמר) תחיית המתים, ואגרת השמד (מאמר קידוש השם), וכן, כדאי גם לראות את האיגרת 'על גזרת הכוכבים') לימוד הלכות דעות מתוך 'ספר המדע' לרמב"ם, ספר 'הכוזרי' - מאמרים ראשון עד שלישי. את 'ספר-הכוזרי' מומלץ ללמוד עם ביאור מסודר ועקבי של אחד ממפרשי 'הכוזרי' הקלסיים ('קול-יהודה', 'אוצר-נחמד') או עם אחד מפרשני דורנו[9][חשא1] . כמו כן מומלץ מאוד לשמוע שיעור מסודר על הספר, לפי סדר המאמרים. מהר"ל - הדרכה מסודרת בלימוד כתבי המהר"ל מפראג מופיעה בהמשך המאמר. כתבי מרן הראי"ה קוק ותלמידיו - ספר 'אורות התורה' (מפרק ו' ואילך), ספרי 'מוסר אביך' ו'מידות הראי"ה' - (עם ביאור פופולארי וקליט, כדוגמת 'מפעל הראי"ה קוק המבואר' של הרב חגי לונדין), תחילת לימוד ב'אגרות-הראי"ה' (עדיף ללמוד כסדר האגרות (בשם הרב משה צבי נריה מובא שזהו 'שימוש ת"ח בהלכות-ציבור') או לכל הפחות ללמוד אגרות נבחרות ויסודיות - מפתח יסודי ומפורט לפי נושאים לאגרות-הראי"ה נמצא ב'סדרת אוצרות הראי"ה', כרך ו'). למי שיש עוד זמן – כדאי לראות את ספריו המקיפים של הרב נריה (צאו לאחרונה מחדש במהדורה חדשה ע"י מכון התורה-והארץ), את פרקי המבוא של 'אוצרות הראי"ה', לרב משה צוריאל –ובו הקדמה למשנת הרב ולדמותו, ספריהם של הרב שלמה אבינר והרב יעקב פילבר (המכון לחקר משנת הראי"ה)[10].מתוך סדרת 'שיחות הרצי"ה' – כדאי להתחיל עם שיחות 'תלמוד-תורה' ו'קניין תורה', ולהמשיך הלאה לנושאים שונים (עד כה יצאו לאור מספר כרכים חשובים ונוחים לקריאה), סדרת 'מתוך התורה הגואלת' (הרב שוורץ) חלקים א' וד', דעה צלולה (הרב אורי שרקי), תחילת הסדרה ל'אמונת-עתנו' (הרב צב"י טאו)[11]. שיעור ב': בשיעור ב', ניתן להעמיק את השורשים ולזכות לסיים לראשונה מספר ספרי יסוד באמונה ולהתחיל להיווכח בעושרו, רוחבו ויופיו של העולם האמוני.'כוזרי' - מאמרים ד'-ה', ספר 'שערי תשובה' לרבנו יונה, הלכות יסודי התורה, הלכות דעות והלכות תשובה (יסודי האמונה והמידות), הלכות תלמוד תורה (מרכזיות לימוד התורה), הלכות מלכים (מדינה וגאולה). ספר מהר"ל.ספר 'אורות' – פרקי 'ארץ ישראל' ו'המלחמה', המשך 'אגרות ראי"ה' (אגרות נבחרות), (למי שיש זמן נוסף, גם 'עין אי"ה' - ברכות חלק א'), ספר 'עקבי הצאן' - (ללא המאמרים 'דעת אלוקים' ו'עבודת אלוקים'), ספר 'אדר היקר', 'אורות התשובה' – עם ביאור פשוט (לדלג על מה שלא מבינים), 'שיחות הרצי"ה' – פרשת השבוע (הסדרה המרכזית)[12]. בישיבות 'הסדר' - הכנה נפשית, הלכתית ואמונית לקראת השירות הצבאי[13]. שיעור ג': ברוב ישיבות ה'הסדר' משרתים שירות צבאי בשלב זה. במהלך השירות ניתן לחזור על לימודי שיעורים א'-ב' כמידת האפשר[14], וכן, כדאי מאוד להקפיד על קביעת עיתים לתורה ולבקר בישיבה ככל שניתן. בבסיסי צה"ל נפוצים מאוד ספרי לימוד המיועדים לחיילים בני תורה, המכילים לימוד קצר וקבוע המחולק לימי השנה. במידת האפשר, כדאי לקחת גם 'פרויקט' לימודי 'ארוך' אך פשוט לביצוע – כגון: לימוד התנ"ך בבקיאות מהירה, לימוד ש"ס משניות או סיום מסכתות קצרות בגמרא. (מי שלומד בישיבה גבוהה או שטרם התגייס – מתקדם, ללימוד של שיעור ד'). שיעור ד': ספר 'העיקרים' לרבי יוסף אלבו, 'נפש החיים' לרבי חיים מוולוז'ין (שער ד'), 'מורה-נבוכים' - חלק א' פרקים א' - נ' ('מילון' אמוני והסרת ציורי הגשמה) הלכות ממרים (מרכזיות תושבע"פ) הלכות עכו"ם (הרחקה מע"ז).ספר מהר"ל.ספר 'אורות' – פרקי 'ישראל ותחייתו' פרקי 'אורות התחיה'. (למי שיש זמן נוסף – 'עין אי"ה' ברכות ח"ב), המשך 'אגרות ראי"ה' נבחרות, ו'מאמרי ראי"ה' – פשוטים וקריאים, 'אורות התשובה' – לימוד מעמיק יותר, ('לנבוכי הדור'), 'חזון הצמחונות והשלום' – (נערך ע"י הרב הנזיר)[15].שיעור ה': 'אמונות ודעות' לרבי סעדיה גאון. דרך השם לרמח"ל.ספר מהר"ל. ספר 'אורות' - פרקי 'זרעונים', 'למהלך האידיאות בישראל', והוספת מאמרי 'דעת אלוקים', ו'עבודת אלוקים' מספר 'עקבי הצאן' (אפשר להיעזר בסדרה 'מאמרי ליבה במשנת הרב קוק' – של הרב לונדין ובספר 'הוד הקרח הנורא' של הרב יוסף קלנר), 'אורות ישראל'. (קיימים ביאורים של הרב שלמה אבינר והרב זאב סולטנוביץ), (למי שיש זמן נוסף – 'עין איה' שבת א'), המשך 'מאמרי ראי"ה' - נבחרים, 'ספר לנתיבות ישראל' לרב צבי יהודה - מאמרים יסודיים ופשוטים, כדאי להכיר את ל'הלכות ציבור' וספרים בסגנון דומה ('גאולת אור הצב"י, 'יוסף-לקח' – של הרב יוסף בדיחי, 'עין בעין' - הרב ד"ר חגי שטמלר)[16]. שיעור ו': ספר דרשות הר"ן. ספר 'נפש החיים' שערים א' - ג'. (אם נתקלים בקושי – לעיין במהדורת הרב אבינר). ספר מהר"ל. 'דעת תבונות' לרמח"ל (קיימים ביאורים רבים לספר זה ולמי שיש זמן גם אגרות רמח"ל - הוצאת מכון רמח"ל).'אורות הקודש' – על פי הדרכה ושמיעת שיעור, (למי שיש זמן – גם 'עין אי"ה' שבת ב'), ספר 'לנתיבות ישראל' – מאמרים עיוניים יותר (כדוגמת 'החיות הישראלית')[17]. שיעורים ז'-ח'-ט':'מורה נבוכים' - כולו. 'כוזרי' – חזרה מהירה וההעמקה. ביאור הרב הנזיר ל'ספר האמונות והדעות'. ספרי מהר"ל – חזרה והעמקה. ספר ה'תניא' – עם ביאורים או עיונים, כתבי רבי צדוק הכהן מלובלין.סידור 'עולת ראי"ה' – חלקים נבחרים, 'אורות האמונה', לימוד מסודר בספר 'אורות הקודש' – על פי הדרכה ושמיעת שיעור. לימוד מסודר ב'שמונה קבצים', 'פנקסי הראי"ה', 'קבצים מכתי"ק', 'ריש מילין', ספר 'אור לנתיבתי' – לרצי"ה. 'קול הנבואה' - לרב הנזיר, סדרת 'מי-מרום' לרב חרל"פ[18].הרחבות נוספות בלימודי אמונה ומחקר: ספרים נוספים למעוניינים להעמיק בלימודי 'הפילוסופיה הדתית העברית': ספר 'מלחמות השם' לרלב"ג (וכן, פירושו לתורה), ולעומתו 'ספר 'אור השם' לרבי חסדאי קרשרש (ביאורו נמצא בספר 'עמודי המחשבה הישראלית' של ש.ב אורבך, בשנת תש"ן יצאה מהדורה חדשה ומומלצת ע"י הרב שלמה פישר), ספר 'מגן אבות' – לרשב"ץ, ספרי 'ראש אמנה', 'ישועות משיחו', 'מפעלות אלוקים', להקת נביאים' – לרבי יצחק אברבנאל, ספר 'עקידת יצחק' – לרבי יצחק עראמה, 'אור עמים' – לר"ע ספורנו, 'נשמת חיים' – רבי מנשה בן ישראל, כתבי רמ"ע מפאנו, ספרי ר"י אייבשיץ, 'ספר החקירה' ו'דרך מצוותיך' – חב"ד, ספרי ר' הלל צייטלין הי"ד, ספרי הרב סולובייצ'יק, (סדרת 'אוצרות גדולי ישראל' – הרב משה צוריאל). אל סף הפנימיות:בשלבים מתקדמים יותר (ולאחר התייעצות עם ת"ח!) ניתן לגשת למבואות לחכמה הפנימית. ספרים כדוגמת: 'שערי אורה' לרבי יוסף ג'יקטיליה, ספר השל"ה, ספר עבודת הקודש – לרבי מאיר אבן גבאי, 'חוקר ומקובל' ו'קל"ח פתחי חכמה' לרמח"ל, ספר 'דעת ותבונה' ל'בן איש חי', 'פתחי שערים' לרי"א חבר, 'הקדמות ושערים' לבעל הלש"ם (למעוניינים: כתבי 'בעל-הסולם' ותלמידיו). (ספרי מחברים בני זמנינו - 'סדרת טללי חיים' לרב חיים כהן והרב ראובן ששון, 'אל סף הפנימיות' – הרב ישראל הס, 'ידיד נפש', מבוא לחכמת הקבלה, הרב יחיאל בר לב). אלו אשר נפשם חפצה בכך, יוכלו להפיק תועלת רוחנית רבה בגרסת דפים מזוה"ק, ומתיקונ"ז בכל יום (עבודת הקודש לחיד"א, דגל מחנה אפרים ופלא יועץ), וכן מועיל מאוד לנפש לגרוס ח"י פרקי משנה ביום (ועל ידי כך לסיים ש"ס משניות בכל חודש , מובא בסידור האריז"ל לרבי שבתי מרשקוב), או גרסת שבעה דפי גמרא ביום (סיום התלמוד הבבלי מדי שנה וסגולה להתגבר על מידת הכעס). לימוד פנימיות ממש, כדוגמת (ספר יצירה), ספרי 'עץ חיים' ושמונה שערים לרבינו האריז"ל ו'אוצרות החיים' – בהדרכת ת"ח[19] (לסקירת כתבי האר"י – 'בניין אריאל' לרב יוסף אביב"י). 10. תחומי לימוד נוספים:א. לימוד תנ"ך מדרש ואגדה"התלמיד הבא להתקבל צריך להיות מצוין במידותיו התרומיות, בקי לפחות בסדר גמרא אחד ומוכשר להיות נושא ונותן בחקר ההלכה בשכל ישר. ואין צריך לומר שהוא צריך לדעת את התנ"ך ידיעה יסודית כללית, ותוכן כל ספר ופרטי פרקיו' (מאמרי-הראי"ה, שם) 'וכן באגדה, מידותיו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהרחבה, דוגמאות והוראות בכל מדרשי האגדה, ברוח קדושה וטהרה, של אמונה עמוקה, רחבה ואדירה והרחבת הגיון ומשאת נפש גדולה לאהבת האומה, התורה והארץ ברוח ה' אשר על עם קדשו.' (מאמרי-הראי"ה, שם) לימוד תנ"ך: תורה: כל שנה ללמוד מפרש אחד על התורה בקביעות: רש"י ואונקלוס (ביחד או לחוד), רמב"ן (נבחרים), אור החיים (נבחרים) ספורנו, ראב"ע, רשב"ם, אברבנאל, אלשיך, רבינו בחיי, מלבי"ם, 'העמק דבר', 'תורה תמימה', רש"ר הירש, 'הכתב והקבלה', סדרת 'תורה-שלמה' של הרב כשר ועוד רבים (כמו כן, קיימים כיום ספרי 'פרשת-שבוע' רבים, ורצוי לדעת על קיומם ולהיעזר בהם בעת הצורך). נביאים וכתובים: יש להקיף את הנ"ך כולו במשך שנות הלימוד בישיבה – פרק בקיאות יומי בתוספת חזרות ושינון[20]. פרק הבקיאות עדיף ללמוד עם ביאור קל וייסודי כדוגמת 'מצודות'. וכן, כדאי לשמוע לפחות שיעור עיוני אחד מידי שבוע בתנ"ך. בשלב מתקדם יותר, כדאי להכיר את ספרי בני זמננו המרחיבים בממשקים שבין לימודי האמונה לידיעת התנ"ך וכן, להכיר יותר את המציאות הראלית בתקופת התנ"ך (כגון: לימוד ספרי 'דעת מקרא' על הנ"ך ואנציקלופדיות שונות). [21] ייתכן מאוד שעם הלימוד ובחלוף השנים, ירגיש אדם שזהו חלקו בתורה ועל כן, יגביר מאוד את זמן לימוד התנ"ך ויגדיל תורה ויאדיר. מדרשי אגדה (נבחרים): רצוי להתחיל עם לימוד מדרש 'תנחומא' אשר לשונו קלה, ה'ילקוט שמעוני' – גם לשונו פשוטה יחסית ולאחר מכן, לימוד יסודי וכסדר ב'מדרש רבה' (מהדורה עם ביאור רחב ומפורט), 'תנא דבי אליהו', 'ילקוט מעם לועז'. (בני זמנינו: רבה אמונתך' - שיעורים במדרש רבה – הרב יהושע ויצמן, 'אהבת שי' - שיעורים במדרש שיר השירים רבה – הרב שאר ישוב כהן). למעוניינים להעמיק באגדות חז"ל בש"ס: רצוי להתחיל מלימוד בספר 'עין יעקב' כסדר (עם הביאורים השונים), ולאחר מכן לעבור על – "חידושי אגדות מהרש"א" – ביאור על דרך הפשט, "חידושי אגדות למהר"ל" – ביאור פילוסופי, "בן-יהוידע' לבן איש חי" – ביאורים על דרך הדרש והרמז, 'עין-אי"ה' לרב קוק – ביאור רוחני ומחשבתי. סיכומים יפים מאוד של חכמת האגדה מצויים בספרי רבנים בני ימינו – 'אוצרות האגדה', ו'אוצר פירושי אגדה' – הרב משה צוריאל (הוצאת ישיבת ההסדר ראשל"צ), שיעורים באגדות חז"ל (על הספר 'עין יעקב'), 'פענוח אגדות' 'אגדה ומהותה' – ר' אברהם קורמן, 'דברי חכמים וצפונותיהם' – הרב שמואל יניב ועוד רבים. ב. הרחבה בעניין לימוד כתבי המהר"ל מפראג:'מיסודי תורת המהר"ל הוא דבקות השי"ת ותורת ישראל וישראל [...] וארץ ישראל, דאוירא דארץ ישראל מחכים [...] גם מרן הרב זצ"ל העמיק הגות בספרי המהר"ל והאיר את דבריו באור חדש אשר מציון יאיר.' ('קול הנבואה', עמ' קעח') 'הוא מזכירו לנו בהלך מחשבותיו הוא, במזיגה הנפלאה של למדנות וחסידות, עיון פילוסופי ואור הנסתר, אהבת האומה ותורת נצחה ובאהבתו לארץ וקדושתה ובשלהבת התקווה לגאולת ישראל וחרותו. אמנם, מרן הרב זצ"ל היה מדבר על צורך לימוד ופרסום ספרי מהר"ל בדורנו, ובני ישיבת מרכז הרב, הוגים בספרי מרן הרב ובספרי מהר"ל מפראג.' (שם, הערה קיט) בכל שנה כדאי ללמוד לפחות ספר מהר"ל אחד ביסודיות, בהספק יומי בקצב של דף (במהדורה הקלאסית של הוצאת 'לונדון'). סדר הספרים אינו מחייב, אבל כדאי ללמוד לפי הסדר הבא: נתיבות עולם, תפארת ישראל, נצח ישראל, גבורות ה', באר הגולה, דרך החיים, אור חדש, נר מצוה, גור אריה. ישנן גם הדרכות אחרות בלימוד מהר"ל, כדוגמת 'לימוד בגירסא' מהיר של כל כתביו בשנה-שנתיים וחזרות תדיריות, וכן מצויות הדרכות אחרות. כל אחד יעשה כהכוונת רבותיו. כדאי להכיר גם את ספרי הביאורים והרחבות של דברי המהר"ל, כגון: ספרי הרב חיים פרד"ס, סדרת המהר"ל המבואר 'קול חי', 'נתיב למהר"ל' - הרב ראובן פיירמן, 'אוצרות המהר"ל' – הרב משה צוריאל, 'בנתיבי הנצח' – הרב עודד וולנסקי. במיוחד ראויה לציון מהדורת 'המהר"ל המבואר' של הרב יהושע הרטמן בהוצאת 'מכון ירושלים', אם כי קשה ללמוד בבקיאות מהירה במהדורה זו. לכן, כדאי להשתמש בה בעיקר אם מתעורר קושי בהבנה או צורך בהרחבה ובהקבלה של מקורות נוספים של המהר"ל בעניין המוקשה.[22] כמו כן, כדאי להתרגל לשמוע שיעורים במשנת המהר"ל, וזאת על מנת להתרגל לדרך החשיבה שלו ולהעמיק בכתביו ואכן, כך נהוג בישיבות רבות.[23] ג. תורת החסידות: יש להכיר את הספרים המרכזיים ואת השושלות הדומיננטיות. באופן כללי, ספרות החסידות מחולקת לספרי היסוד של ראשית החסידות עד תלמידי ה'מגיד', ואחר כך, לפי הפיזור הגיאוגרפי (רוסיה-אוקראינה, גליציה, רומניה והונגריה). ישנם ספרי חסידות שנכתבו כחידושים או כדרושים על התורה, ישנם כאלו שנכתבו על המועדים וישנם שנאמרו כ'תורות' או כהדרכות חסידיות. ספרי חסידות מרכזיים הנלמדים בישיבות כיום: 'תניא', 'קדושת לוי', 'בני-יששכר', ספרי ר' נחמן מברסלב, 'מי-השילוח' וספרי ר' צדוק הכהן (בפרט: צדקת הצדיק, תקנת השבים, רסיסי לילה, פרי צדיק – עה"ת), 'שפת-אמת' ו'שם משמואל' עה"ת, כתבי האדמו"ר מפיאסצ'נה הי"ד, ספרי ה'נתיבות-שלום'. (ספרי חסידות קומארנא לבאים בסוד השם). ד. תנועת המוסר: חשוב להכיר את ספרי גדולי התנועה: ספרי רבי ישראל סלנטר – "אור ישראל' ו'אגרת המוסר', ואחר כך לפי זרמים עיקריים – שיטת קלם ('חכמה ומוסר'), סלובודקה ונובהרודוק ('מדרגת האדם') [24].מי שיש לו נטייה נפשית לסגנון זה – ילמדם ביתר הרחבה. הדבר אמור גם לגבי ספריהם של משגיחי המוסר בישיבות הליטאיות.[25] בנוסף לספרים האמורים לעיל, ראוי ללמוד את ספרי המוסר הקלסיים[26] (הבסיסי ביותר: '(תורת) חובת-הלבבות'), מבחר מספרי דרוש[27] וספרים אודות תולדותיהם של גדולי ישראל. ה. לימוד "המדע של ארץ ישראל" והבטה אל "הקץ-המגולה":"מדע ארץ ישראל בכל ערכיו ומקצועותיו, מן ההלכות התלויות בארץ, עד כל קצות המדע של ארץ ישראל בכל גבולותיה סביב על ידי באורי הסוגיות, השמועות וההלכות וכל המאמרים השונים המפוזרים בכל אוצרות ספרותנו... (מאמרי-הראי"ה, הישיבה המרכזית העולמית). "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת הקץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת, כי כל זמן מאיר בתכונתו..." (אגרות ראי"ה, אגרת שעח'). יש ללמוד את תורתה של ארץ-ישראל ואת אופייה של גאולת דורנו. החל מ'המדע של ארץ ישראל' וגבולות הארץ[28] עבור לסגולותיה ומעלותיה של הארץ הטובה ('שער-החצר' לרב 'הצוף-דב"ש' ו-'אם הבנים שמחה' - לרב טייכטל הי"ד), ועד לספרי דורשי ציון ובוני ירושלים. ראשיתו של תחום דרישת ציון בדורות האחרונים נעוץ במסורותיהם של תלמידי הגר"א, בכתבי מבשרי הציונות-הדתית ובדורות המאוחרים יותר, בספריהם של גדולי תורה שתמכו בציונות, בתנועת ה'מזרחי' ובהקמת המדינה. (גאולה בדרך הטבע – ספר 'קול התור' לתלמידי הגר"א, 'דרישת ציון' - לרב צבי הירש קלישר, כתבי הרב יהודה אלקלעי (מוסד הרב קוק), 'אור חדש על ציון' – הרב ריינס, 'מעייני הישועה' – הרב חרל"פ, 'התקופה הגדולה' - הרב מנחם מנדל כשר.[29] מהותה של מדינת ישראל ו'הלכות מדינה' – הרב שאול ישראלי, הרב שלמה גורן, הרב משה צבי נריה[30]) יש לדעת על קיומם של ספרים אלו, וללמוד מתוכם את אלו הקרובים יותר לנפש הלומד. עד לכאן פרטנו את תכנית המתאר הכללית של הבניין האמוני. קיימים עוד תחומים רבים בהם ניתן להתמקצע בבא היום, בבחינת "ותן חלקנו בתורתך". נציין כאן עוד מספר כיווני משנה להתפתחות עתידית – אמתות המסורה והתורה שבעל פה והתמודדות עם תנועת החילון, בניין הזוגיות וביצור התא המשפחתי, תרבות המערב ודתות המזרח, היחיד והחברה, בין לאומיות לאוניברסליות ועוד. כל אלו חשובים ונחוצים בדורנו לשם בניין אמונה יציב וחסון, אשר "עלהו לא יבול" (תהילים א), ו"לא ימיש מעשות פרי" (ירמיהו יז')[31]."שנזכה לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור, לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה..." [1] מאמר זה הינו זהו תמצית של חוברת מקיפה מאת המחבר בנושא. החוברת המליאה המכילה גם את חלקו השני של המאמר, תכנית ההרחבות 'בחצר המשכן' ובה רשימה של מאות ספרי אמונה והגות הממוינים לפי נושאים, שלא הובא כאן. החוברת בשלימותה ניתנת להורדה באתר 'אסיף'. [2] "הגר"א היה אומר ללמוד ספר הכוזרי, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו" (רבי ישראל משיקלוב, תוספות מעשה רב, סימן טו') [3] "חכמת ישראל העיונית והמחקרית, כמו חמשת ספרי המופת שלנו במחקר הדת: האמונות והדעות לרס"ג, הכוזרי, חובת הלבבות, מורה הנבוכים והעקרים ועוד, וספרי המוסר המצוינים, הכל בהדרגה נכונה ובשום שכל עד הספרים המובחרים והמקודשים שבין הדורות המאוחרים מסוג זה. ספרים כאלה וכל מקורותיהם וכל המתיחש להם והמסתעף מהם כשהם מזדככים מבהיקים ומבריקים בנפש ההוגה בהם בטהרת לב ושלות הרוח בצרוף דעת העולם והחיים, ממלאים הם אותה הוד והדר, עצה ותושיה, חיים ועז ומולידים בה חזיונות חדשים ורעיונות רעננים. וההרגל לשוטט בהיכל הרעיון, לטייל בין שדרות השטות השונות שבדרכי תורת המחשבה מעודד את הרוח ומעורר את הכחות הנרדמים לתחית עלומים רעננה וקדושה..." (מאמרי הראי"ה, הישיבה המרכזית העולמית). [4] "למשל, מן ספרי רב סעדיה גאון, הרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות, העקידה, העיקרים, ודומיהם. וכה ילך הקו הלוך והקיף לאטו, עד ספרי ראשית חכמה, של"ה, מהר"ל מפראג, וכל הדומים להם. ומהם עד ספרי הדורות המאוחרים, ספרי הגר"א ותלמידיו, הגר"ז מלאדי וכל בעלי ההסברה שבחסידות, וכל הדומים לאלה ולאלה, ספרי הרמ"ח לוצאטו, יסוד ושורש העבודה וכיו"ב. וכו' וכו' הם מבריקים בנפש ההוגה בהם, בטהרת לב, בגבורה וצהלה, במתינות, בשקט ושלוות חכמים, המחברם אל כללות התורה והעבודה, אל אהבת המקום ב"ה, אהבת ישראל ואהבת הבריות והחיים בכלל" ("אדר היקר", עמ' טז). [5] שיטתו של מרן הראי"ה קוק מכונה בשם 'חכמת-הקודש', כלשון תלמידו המובהק, הרב הנזיר (אוה"ק, ח"א), והוא "חותם אחריתה של המחשבה הישראלית במהלך השתלשלות התגלותה", כהגדרת בנו וממשיך דרכו, רבנו הרצי"ה קוק (לנתיבות ישראל ב', לג). [6] הצעתנו ללימוד תחום נכבד זה, חורגת מגבולות מאמר זה ועל כן, ריכזנו אותו במאמר מפורט נוסף בשם: "בחצר המשכן" – תכנית ההרחבות בלימודי אמונה (ראה לעיל הערה 1). [7] הדרכת מו"ר הרב דוד חי הכהן. [8] נזכיר כאן עוד את קיומה של תכנית הלימודים המפורטת שערך הרב הנזיר, לישיבת 'מרכז-הרב', ושאושרה על ידי מרן הראי"ה קוק. כדאי לכל בר אוריין להכירה ולנסות להקיף חלקים ממנה (נדפסה בספר 'משנת הנזיר' – הוצאת 'נזר דוד', ירושלים, תשס"ה), וכן את המאמר 'הישיבה המרכזית העולמית' (נדפס בספר מאמרי-הראי"ה). כמו כן, מזה מספר שנים מופעלת תכנית לימוד אמונה ייחודית לציבור הרחב בשם: 'הלימוד היומי באמונה' – והיא מומלצת מאוד לכל מאן דבעי, החל מתלמידי ישיבות תיכוניות וכלה בתלמידי חכמים ותיקים, הרוצים להעמיק את ידיעותיהם בהלכות דעות ובמדעי האמונה. [9] ישנם בסגנון מדעי-עיוני, כדוגמת הערותיהם של פרופ' יהודה אבן-שמואל, הרב יוסף קאפח והרב יצחק שילת וישנם פירושים בסגנון אמוני ועכשווי יותר, כדוגמת פירושי הרב שלמה אבינר, הרב אורי שרקי והרב אליהו בזק שיצאו לאור בתור סדרות ספרים סביב ספר ה'כוזרי''. לשם הרחבות והעמקות, ניתן לעיין מדי פעם בפירושי הרב הנזיר ל'כוזרי' - המשלב בין הסגנונות השונים [10] בשנים האחרונות ראו אור מספר פרסומים נוספים ע"י עמותת 'אור האורות', חוברות מבוא למשנת הראי"ה ע"י הוצאת 'הלימוד היומי באמונה', ועלון שבועי ל'אורו' – בהוצאת עמותת 'אורות אברהם'. [11] הערות ת"ח על תכנית בניין האמונה: א. הערת מו"ר הרב דוד חי הכהן: שיעור א': נראה לי לכלול בשיעור א' גם לימוד ספר החינוך ועם אגרות הרמב"ם והקדמותיו וספר המדע אפשר שילמדו הבחורים בחברותא או לימוד עצמי. לעומת הנ"ל, ראוי שהמהר"ל, הכוזרי, ודברי הרב, יהיו נלמדים במסגרת שיעור ולא בלימוד עצמי. ראוי שגם שיחות הרצי"ה יילמדו במסגרת שיעור, לפחות בשנה הראשונה. 'מוסר אביך' ו'אגרות הראי"ה' עדיין לא ללמוד בשנה ראשונה, כדי לא להעמיס יתר על המידה. ב. הערת מו"ר הרב יוסף קלנר: שיעור א': מסילת ישרים, "חפץ חיים" "שמירת הלשון", הקדמות הרמב"ם. אגרות הרמב"ם שלושת האגרות הגדולות (אג' תימן, תחיית המתים, השמד) הל' דעות. כוזרי (מאמר א-ג), ספרי מהר"ל - נתיבות עולם. אורות התורה, מוסר אביך, אגרות הראי"ה (אגרות נבחרות), מתוך התורה הגואלת חלק א, וחלק ד. שיחות הרצי"ה ת"ת, קניין תורה, נושאים. שיבת ציון נס לעמים (ר' אברהם לבני). ג. הערת מו"ר הרב אורי שרקי: שיעור א': לא צריך הלכות תלמוד תורה והלכות ע"ז מתחילה ועד סוף. ספר מהר"ל - העיקר: נצח ישראל, תפארת ישראל, גבורות השם. אורות התורה - מפרק א', ללא 'מוסר אביך', ללא 'שיחות הרצי"ה' - קנין תורה. [12] הערות ת"ח על תכנית בניין האמונה: א. הערת מו"ר הרב דוד חי הכהן: שיעור ב': לשיעור ב' יש להמשיך בשיעורים ב'כוזרי' וכן שיעורים במהר"ל ובאורות א"י והמלחמה. אגרות ראי"ה קלות ושיחות הרצי"ה ניתן ללמוד עצמי, ובסוף השנה גם 'עין אי"ה' ו'אדר היקר'. ב. הערת מו"ר הרב יוסף קלנר: שיעור ב': "חפץ חיים" "שמירת הלשון", שערי תשובה. מורה נבוכים חלק א עד פרק נ. כוזרי (מאמרים ד-ה), הל' מלכים, והל' ממרים ברמב"ם. אורות – 'ארץ ישראל', 'המלחמה'. ספר מהר"ל נצח, גבורות, תפארת. אגרות ראי"ה (אגרות נבחרות), עין אי"ה - ברכות ח"א, מאמר הדור, זרעונים, אורות התשובה, אדר היקר, חזון הצמחונות והשלום. שיחות הרצי"ה – פרשת השבוע. (הסדרה המרכזית). לנתיבות ישראל ח"א – התורה והגאולה, למצות הארץ, וממנה יושע. המדינה כהתקיימות חזון הגאולה. כארי יתנשא. הקריטריון לאמת הקריטריון למוסר (פנטיזם, פלורליזם, כלליות). ג. הערת מו"ר הרב אורי שרקי: שיעור ב': בלי הל' ממרים. ללמוד את פרקי זרעונים. לדעתי, אין צורך בעין אי"ה, אדר היקר - לא הכרחי. [13] גם בתחום זה, ב"ה, ראו אור בשנים האחרונות מספר ספרים יסודיים ומקיפים – הן בתחום ההלכתי והן בתחום האמוני וכוחות הנפש והן בתחום ההתמודדות עם המציאות בפועל בצה"ל בשנים האחרונות. [14] הערת מו"ר הרב דוד חי הכהן: שיעור ג': המשך שיחות הרצי"ה, הל' מלכים, וחזרה על שיעורי א' ב'. [15] הערת מו"ר הרב דוד חי הכהן: שיעור ד': שמיעת שיעורים במהר"ל וב'אורות' וכן באורות התורה, לימוד עצמי ב'עין אי"ה' ו'אגרות ראי"ה' וכן במאמרי ראי"ה. המשך לימוד בכוזרי בלימוד עצמי, וכן בנפש החיים שער ד', ובאר הגולה בלימוד עצמי. הערת מו"ר הרב יוסף קלנר: שיעור ד': "חפץ חיים" "שמירת הלשון", נפש החיים שער ד. ספר מהר"ל (השלמת - נצח גבורות תפארת), באר הגולה, 'אורות' – ישראל ותחייתו, אורות התחיה, אורות ישראל. עין אי"ה ברכות ב, אגרות ראי"ה, מאמרי ראי"ה - נבחרים. עקבי הצאן, אורות הקודש ח"ב, פרקים נבחרים מההתפתחות המתעלה, וחיים עד העולם. והאחדות הכוללת. ומח"ג הרצון הכללי הפועל. שיחות הרצי"ה: עץ יהודה. לנתיבות ישראל ח"א. כל ספרי "לאמונת עתנו". הוד הקרח הנורא. הערת מו"ר הרב אורי שרקי: שיעור ג-ד-ה-ו : לדעתי, אין צורך ב'עין אי"ה'. [16] הערת מו"ר הרב דוד חי כהן: שיעור ה': מהר"ל ואורות ('זרעונים', 'מהלך האידיאות' ועוד) בשיעורים. עין אי"ה, ספר העיקרים, מאמרי הראי"ה, לנתיבות ישראל (פרקים נבחרים) לימוד בחברותא, וכן דרך ה'. הערת מו"ר הרב יוסף קלנר: שיעור ה': "חפץ חיים" "שמירת הלשון", אמו"ד. העיקרים, ספר מהר"ל- דרך החיים. מדבר שור, אורות - מהלך האידיאות. נחמת ישראל, הקדמה לשבת הארץ. עין איה שבת א', מאמרי הראי"ה - נבחרים, לנתיבות ישראל ח"א. שיחות הרצי"ה: "פעמים". 'אבן ישראל' - חלק ג'. [17] הערת מו"ר הרב דוד חי כהן: שיעור ו': מו"נ, אוה"ק, נפש החיים בשיעורים. דרשות הר"ן, מהר"ל, 'עין אי"ה', 'לנתיבות ישראל' - לימוד עצמי. הערת מו"ר הרב יוסף קלנר: שיעור ו': "חפץ חיים" "שמירת הלשון", דרשות הר"ן. 'העקדה'. ספר מהר"ל, עולת ראיה פרקים נבחרים, עין אי"ה שבת ב', לנתיבות ישראל ח"ב. מאמרי הראי"ה - דרך התחיה, טללי אורות. הערת מו"ר הרב אורי שרקי: שיעור ו': דרשות הר"ן - לא הכל. שערי תשובה - יותר חשוב חובה"ל, אוה"ק - חלקים א'-ב'. [18] הערת מו"ר הרב דוד חי כהן: שיעור ז': מו"נ, אוה"ק, תניא, דעת תבונות - בשיעורים. חובה"ל, דרך החיים למהר"ל, אגרות ראי"ה - חשובות בלימוד עצמי עם שאר ספרי הראי"ה ונתיבות ישראל. וכן אמונות ודעות. הערות מו"ר הרב יוסף קלנר: שיעור ז': 'כוזרי' - חזרה, לימודי מאמר חמישי (עם שיעורי הרב קוק שהתפרסמו ב"ניצני ארץ") אם עוד לא נלמד) ספר דרך החיים למהר"ל. נפש החיים. עולת ראיה פרקים נבחרים. אורות האמונה, אורות הקודש ח"ג פרקים נבחרים, 'אור לנתיבתי'. [19] קריאות הראי"ה קוק ללימוד קבלה ונסתר, ראה ב'תוספת לאורות התורה' (מהדורת ספריית 'חוה') בספר 'הבו אור' - הרב חגי אירם (דברי-שיר) ובפרט בספר: 'קבלת הראי"ה' של הרב יוסף אביב"י, להדרכות הרצי"ה בעניין לימוד פנימיות התורה ליחידים, ראה בספר 'בדרך התורה הגואלת' (הרב שוורץ) עמ' רסד'-רסו'. [20] לשם הסיכום והחזרות ניתן להיעזר בספרים: 'תורה סדורה' ו'נביאים סדורים' של הרב יאיר הס. [21] דוגמאות לספרי פירושים ו'מהלכים' בתנ"ך בזיקה אמונית: ספרי הרבנית נחמה ליבוביץ ע"ה, הרב יהודה קופרמן, הרב יהושע בכרך, הרב יגאל אריאל, הרב אברהם רמר, הרב שלמה אבינר, הרב אליהו מאלי, הרב בן ציון קריגר, הרב איתן שנדורפי, הרב יצחק בן-שחר, הרב אלחנן סמט, הרב אליהו ידיד, הרב ישעיהו הדרי, הרב אברהם ריבלין, הרב יעקב מדן, הרב יואל בן נון. שיעורים ומאמרים רבים מרוכזים ברשת, באתר המקיף: "בני ציון" – בונים קומה בתנ"ך. [22] לאחרונה, יצאה מהדורה חדשה של מהר"ל, מהדורת ברקוביץ' (הוצאת 'פלדהיים'). מהדורה זו נוחה מאוד לקריאה, ונוסף בה כרך חשוב מאוד של מפתח ערכים ומקורות שראוי לעיין בו בבקיאות וכן תוספת חשובה לספר גבורות השם. [23] כולל בישיבות חרדיות, שם מקובלים מאוד שיעוריו של הרב משה שפירא, ספרי ה'פחד יצחק', ו'מכתב מאליהו', אשר רבים הדברים בהם, המבוססים על משנת המהר"ל. [24] הרחבה רבה בסדרת 'תנועת המוסר' לרב דב כ"ץ, סדרת 'פחד יצחק' – לרבי יצחק הוטנר, 'אוצרות המוסר' – הרב משה צוריאל. [25] כדוגמת 'מכתב מאליהו' - לרב אליהו דסלר, ספרי רבי ירוחם ליבוביץ ממיר, 'לב אליהו' - הרב לופיאן, שיחות מוסר של רבי חיים שמואלביץ, 'עלי שור' - לרב שלמה וולבה, 'אור חדש' - של ר' מאיר חדש, ר' גדליה אייזמן ('גידולי מוסר'), וכן, ספרי תולדות וסיפורים אודות גדולי ישראל. [26] 'ספר הישר' לרבנו תם, 'כד הקמח' – לרבינו בחיי, 'מנורת המאור' – לרבי יצחק אבוהב, 'פלא יועץ' – לרבי אליעזר פאפו, 'אורחות צדיקים', 'תומר דבורה' – לרמ"ק, מעלות התורה -רבי אברהם אחי הגר"א, ספרי 'החפץ חיים', 'אמונה וביטחון' – לחזו"א. [27] 'דרשות הרמב"ן' (בתוך כתבי הרמב"ן – מוסד הרב קוק), דרשות ר"י אבן שועיב, 'בינה לעתים' – לרבי עזריה פ'יגו, דרשות חת"ם סופר, 'יערות דבש', 'אהבת יונתן', 'וקשת יהונתן' - לר"י אייבשיץ, 'מדבר שור' – לראי"ה קוק. [28] 'כפתור ופרח' (רבי אשתורי הפרחי), 'תבואות הארץ' (ר' יהוסף שווארץ), 'שבת-הארץ' לראי"ה קוק (מהדורת מכון התורה והארץ), בני ימינו: סדרת אוצר ארץ ישראל - הרב ישראל אריאל. [29] ספרים נוספים עד לראשית ימי המדינה: כתבי הרב נתן פרידלנדר, כתבי הרב עוזיאל והרב הרצוג, הרב עמיאל - 'הגיונות אל עמי'. הרב מימון - 'ישראל, תורה ציון', שח"ל - 'חולם ולוחם', ספרי 'האדמו"ר החלוץ', זיכרונות הרב מאיר בר-אילן, 'דורשי ציון בפועל' ו'החסידות וארץ ישראל' – הרב יצחק אלפסי, 'אנציקלופדיה של הציונות הדתית' (מוסד הרב קוק). [30] ספרים נוספים: 'הלכות מדינה' - ה'ציץ אליעזר', 'משטר ומדינה בישראל על פי התורה' – הרב נפתלי בר אילן, 'לך לך וסוד השבועות' - הרב מרדכי עטיה, דת ומדינה – הרב חיים דוד הלוי, 'מורשה' - הרב אברהם שפירא, סדרת 'בצומת התורה והמדינה' ושנתוני 'תחומין' - מכון 'צומת', ספר 'הרבנות הראשית לישראל' – הרב איתמר ורהפטיג והרב שמואל כ"ץ, וכן, ספרים ליום העצמאות – 'אתחלתא היא' – הרב יצחק דדון, וליום ירושלים – הלקט 'המחזיר שכינתו לציון' – הרב שי הירש. [31] "אם אי אפשר לו לכל בן תורה להיות חכם רשמי בכל מקצעות המדעים, אבל אפשר לו להיות איש יודע את המצב הכללי של החכמות בעולם ואת פעולתן על החיים ; למען יכיר את הסגנון הכללי של צביון הרוח שבדורו, כדי שידע איך לפרנסו ולהטיבו".. (אדר היקר ועקבי הצאן, עמוד קכט). 'כדאי הוא רמח"ל לזה' - על חשיבות תורת הרמח"ל בימינו: 'רוחו של רמח"ל שרויה על התקופה האחרונה בישראל, לכל זרמיה, וכן על דורנו והדורות הבאים. עלינו ללמוד קל"ח פתחי חכמה... בייחוד בדורנו זה, דור התחלת הגאולה, משאת נפש רמח"ל ואליו הוא שואף ומתכוון. רוחו של רמח"ל תופיע עלינו ועל כל משכילי בני ישראל ההוגים וצופים באור תורתו ומתעלים בכח קדשו. הרוח הנבואי, ראשית חכמת ישראל, שצריך ושעתיד להתחדש ולהופיע בגאולת ישראל השלמה, החיצונית והפנימית.' (קול הנבואה, עמ' שיז') 'השטה האלוהית המיוחדת לרמח"ל בקל"ח פתחי חכמה, יסודה התעלות העולמות, הקרובה אל תורת ההתפתחות החדשה. בחכמת הקבלה מדובר על אצילות השתלשלות העולמות והספירות, מלמעלה למטה, מעליון לתחתון, כאילו במקום, נאצלו ונשתלשלו זה מזה עד לעולם התחתון. אבל לפי רמח"ל, עיקר הלימוד והמחשבה היא אצילות ההשתלשלות בדורות, בזמן ובהנהגה...' (שם, עמ' שו') 'התעלות העולם הדורית, התמידית, שיסודה בחכמה הפנימית, אינה מפורשת בה כל צרכה, אלא לרמח"ל, בספר דעת תבונות, ובקל"ח פתחי חכמה, שמשם הובא והועמד בראש מערכת התעלות העולם, כזוהר ואדרות במערכות המאמרים הקודמים, בהסכמות הרב ז"ל שאמר, כדאי הוא רמח"ל לזה". ('אורות הקודש' חלק א', מבוא, עמ' 21). משנת רמח"ל: כדאי להכיר את ספריו הרבים של הרב חיים פרידנלנדר זצ"ל - 'שערי רמח"ל' ועוד, ואת ביאורי של הרב בנימין אפרתי – לספריו של הרמח"ל בנגלה, 'אורות הרמח"ל' – של הרב עודד דוד, 'לשכנו תדרשו' - ביאור על ספר 'משכני עליון' (מכון 'לשכנו תדרשו'). כמו כן, את ספרי 'מכון רמח"ל' של הרב מרדכי שריקי (ביחוד את הביוגרפיות 'רכב ישראל', 'אור עולם' ו'אגרות רמח"ל'), 'אוצרות רמח"ל' – הרב משה צוריאל, ספריו של הרב יוסף אביב"י במשנת רמח"ל ובמיוחד מאמרו: 'היסטוריה צורך גבוה' (זמין ברשת). וכן, כדאי להכיר את ספריו, של תלמיד-חבר הרמח"ל – רבי משה דוד וואלי (פירוש לתנ"ך). כתבי הרב הנזיר זצ"ל: 'ההגיון השמעי יסוד לפילוסופיא היהודית: תורת ההגיון השמעי העברי, בתכונתו הדינית והמשלית, הנתון במדות שהתורה נדרשת, ובהגיון הסודי העברי... תשמש יסוד לבנין הפלוסופיא הדתית היהודית החדשה, ברציפותה לדורות הקודמים, ובהמשכה ממקורה הראשון, הנבואי.' ('קול הנבואה עמ' ה') על תורתו ומשנתו: 'ספר קול הנבואה', 'משנת הנזיר', 'נזיר אחיו', 'פתחי פרד"ס' – ביאור לקל"ח פתחי חכמה, 'הכוזרי המבואר' – ביאורי לספר הכוזרי', 'שביל אמונה' - ביאור ל'אמנות ודעות', 'זכו – שכינה ביניהם' – נישואין ומעמד האישה. חוברות: 'מגילת מלחמה ושלום', 'התנוצצות אורו של משיח', 'אור הגנוז' –חנוכה, 'הדר דוד' – הדרנים על הש"ס, 'קול ואור: שביבי אורות ראש השנה', 'בסתר המדרגה', 'ברכת החמה'. 'שיעורי הרב הנזיר לאורות הקודש – פרופ' אהרון מונדשיין, 'בין פילוסופיה לקבלה בהגותו של הרב דוד כהן' עבודת דוקטורט – הרב יהודה ביטי, אתר 'קול הנבואה – מורשתו של הרב הנזיר זצ"ל' – שיעורים קוליים ומאמרים רבים להרחבה. לימוד תנ"ך ואגדה: 'התלמיד הבא להתקבל צריך להיות מצוין במדותיו התרומיות, בקי לפחות בסדר גמרא אחד ומוכשר להיות נושא ונותן בחקר ההלכה בשכל ישר. ואין צריך לומר שהוא צריך לדעת את התנ"ך ידיעה יסודית כללית, ותוכן כל ספר ופרטי פרקיו' (מאמרי, שם) 'וכן באגדה, מדותיו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהרחבה, דוגמאות והוראות בכל מדרשי האגדה, ברוח קדושה וטהרה, של אמונה עמוקה, רחבה ואדירה והרחבת הגיון ומשאת נפש גדולה לאהבת האומה, התורה והארץ ברוח ה' אשר על עם קדשו.' (מאמרי, שם) למעוניינים להעמיק באגדות הש"ס: ספר 'עין יעקב', חידושי אגדות מהרש"א, חידושי אגדות מהר"ל, 'עין אי"ה' לרב קוק. ורבנים בני ימינו – 'אוצרות האגדה', ו'אוצר פירושי אגדה' – הרב משה צוריאל (הוצאת ישיבת ההסדר ראשל"צ), שיעורים באגדות חז"ל (על הספר 'עין יעקב'), 'פענוח אגדות' אגדה ומהותה' – ר' אברהם קורמן, 'דברי חכמים וצפונותיהם' – הרב שמואל יניב ועוד. מדרשי אגדה (נבחרים): מדרש 'תנחומא', 'ילקוט שמעוני', 'מדרש רבה', 'תנא דבי אליהו', 'ילקוט מעם לועז'. (רבה אמונתך' - שיעורים במדרש רבה – הרב יהושע ויצמן) ספרי דרוש (להכיר): 'דרשות הרמב"ן' (בתוך כתבי הרמב"ן – מוסד הרב קוק), 'דרשות מהר"ל', דרשות ר"י אבן שועיב, 'בינה לעתים' – לרבי עזריה פ'יגו, דרשות חת"ם סופר, 'יערות דבש', 'אהבת יונתן', 'וקשת יהונתן' - לר"י אייבשיץ זצ"ל, 'מדבר שור' – לראי"ה קוק זצ"ל. ספרי מוסר - מבחר: 'חובת הלבבות', 'ספר הישר' לרבנו תם, 'כד הקמח' – לרבינו בחיי, 'מנורת המאור' – לרבי יצחק אבוהב, 'פלא יועץ' – לרבי אליעזר פאפו, 'אורחות צדיקים', 'תומר דבורה' – לרמ"ק, 'חובת התלמידים', 'הכשרת האברכים' – לאדמו"ר מפיאסצ'נה, ספרי 'החפץ חיים', 'אמונה וביטחון' – לחזו"א. ספרי גדולי תנועת המוסר: (להכיר, ולמי שיש נטייה נפשית לסגנון זה) רבי ישראל סלנטר – "אור ישראל' ו'אגרת המוסר', ואחר כך לפי זרמים עיקריים – שיטת קלם ('חכמה ומוסר'), סלובודקא, ונובהרודוק ('מדרגת האדם'). הרחבה רבה בספר 'תנועת המוסר' לרב דב כ"ץ, סדרת 'פחד יצחק' – לרבי יצחק הוטנר, 'אוצרות המוסר' – הרב משה צוריאל. ספרי 'משגיחים' בישיבות (כנ"ל): 'מכתב מאליהו' - לרב אליהו דסלר, ספרי רבי ירוחם ליבוביץ ממיר, 'לב אליהו' - הרב לופיאן, שיחות מוסר של רבי חיים שמואלביץ, 'עלי שור' - לרב שלמה וולבה, 'אור חדש' - של ר' מאיר חדש, ר' גדליה אייזמן ('גידולי מוסר'), ספרי תולדות וסיפורים על גדולי ישראל. לימוד כתבי המהר"ל מפראג 'מיסודי תורת המהר"ל הוא דבקות השי"ת ותורת ישראל וישראל [...] וארץ ישראל, דאוירא דארץ ישראל מחכים [...] גם מרן הרב זצ"ל העמיק הגות בספרי המהר"ל והאיר את דבריו באור חדש אשר מציון יאיר.' ('קול הנבואה', עמ' קעח') ובהמשך דבריו, כתב על מרן הרב והמהר"ל: 'הוא מזכירו לנו בהלך מחשבותיו הוא, במזיגה הנפלאה של למדנות וחסידות, עיון פילוסופי ואור הנסתר, אהבת האומה ותורת נצחה ובאהבתו לארץ וקדושתה ובשלהבת התקווה לגאולת ישראל וחרותו. אמנם, מרן הרב זצ"ל היה מדבר על צורך לימוד ופרסום ספרי מהר"ל בדורנו, ובני ישיבת מרכז הרב, הוגים בספרי מרן הרב ובספרי מהר"ל מפראג.' (שם, הערה קיט) הדרכה בלימוד כתבי המהר"ל: כל שנה כדאי ללמוד לפחות ספר מהר"ל אחד ביסודיות. הספק יומי בקצב של דף. (במהדורה הקלאסית של הוצאת 'לונדון') בסדר הבא (לא מחייב, אבל כדאי): נתיבות עולם, תפארת ישראל, נצח ישראל, גבורות ה', באר הגולה, דרך החיים, אור חדש, נר מצוה, גור אריה. (ישנן גם הדרכות אחרות בלימוד מהר"ל, כדוגמת 'לימוד בגירסא' מהיר של כל כתביו בשנה, שנתיים וחזרות תדיריות, וכן מצויות, הדרכות אחרות וכל אחד יעשה כהכוונת רבותיו). כדאי להכיר גם את ספרי ביאורים והרחבות של דברי המהר"ל. כגון: ספרי הרב חיים פרד"ס, סדרת המהר"ל המבואר 'קול חי', 'נתיב למהר"ל' - הרב ראובן פיירמן, 'אוצרות המהר"ל' – הרב משה צוריאל, 'בנתיבי הנצח' – הרב עודד וולנסקי, אך, במיוחד ראויה לציון מהדורת 'המהר"ל המבואר' של הרב יהושע הרטמן בהוצאת 'מכון ירושלים', אם כי, קשה ללמוד בבקיאות מהירה במהדורה זו, לכן, כדאי להשתמש בה בעיקר אם מתעורר קושי בהבנה או צורך בהרחבה ובהקבלה של מקורות נוספים של המהר"ל בעניין המוקשה. לאחרונה, יצאה מהדורה חדשה של מהר"ל, נוחה מאוד לקריאה, 'מהדורת ברקוביץ' (הוצאת 'פלדהיים'), אך, יש לדעת, שלא נדפסו בה הכרכים של 'חידושי אגדות'. כמו כן, כדאי לשמוע שיעורים במשנת המהר"ל וזאת, על מנת להתרגל לדרך החשיבה שלו ולהעמיק בכתביו ואכן, כך, נהוג בישיבות רבות (כולל בישיבות חרדיות, שם מקובלים מאוד שיעוריו של הרב משה שפירא, ספרי ה'פחד יצחק', ו'מכתב מאליהו', אשר רבים הדברים בהם, המבוססים על משנת המהר"ל) תורת החסידות: יש להכיר את הספרים המרכזיים ואת השושלות הדומיננטיות. באופן כללי, ספרות החסידות מחולקת לספרי היסוד של ראשית החסידות עד תלמידי ה'מגיד', ואחר כך לפי הפיזור הגיאוגרפי (רוסיה-אוקראינה, גליציה, רומניה והונגריה) ישנם ספרי חסידות שנכתבו כחידושים או כדרושים על התורה, ישנם כאלו שנכתבו על המועדים וישנם שנאמרו כ'תורות' או כהדרכות חסידיות. ספרי חסידות: 'שבחי הבעש"ט', כתר שם טוב' 'צוואת הריב"ש, 'מגיד דבריו ליעקב' – למגיד ממזריטש, 'תולדות יעקב יוסף – רב יוסף כ"ץ מפולנאה, 'רב יב"יי' – רבי יעקב יוסף מאוסטראה, 'פרי הארץ'- ר' מ"מ מויטבסק, 'מאור עינים' – ר' נחום מצ'רנוביל, 'קדושת לוי' - ר' לוי יצחק מברדיטשב, 'אוהב ישראל' - הרבי מאפטא, 'נועם אלימלך' - רבי אלימלך מליזנסק, 'זרע קודש' ו'אילה שלוחה' - רבי נפתלי ראפשיץ, 'באר מים חיים' - ר' חיים טירר צ'רנוביץ, רמ"ל מסאסוב ('ליקוטי רמ"ל'), כתבי אדמו"רי חב"ד לדורותיהם, 'בני יששכר' – לרבי מדינוב, כתבי רבי נחמן מברסלב, ספרי שושלת קוצק-פשיסחה-גור ('קול שמחה', 'שפת-אמת', 'אמרי אמת') שושלת סוכצ'וב - "שם משמואל", ספרי איזביצ'ה ראדז'ין ('מי השילוח' 'בית יעקב') ספרי רבי צדוק הכהן מלובלין - 'צדקת הצדיק', 'תקנת השבים', 'ישראל קדושים', 'פרי צדיק' עה"ת, קוסוב-ויזני'ץ - 'אהבת שלום', 'אהבת ישראל', 'אמרי חיים', 'ישועות משה'. צאנז - 'דברי חיים', 'שפע חיים', 'סלונים – 'בית אברהם', נתיבות שלום'. רימינוב-ספינקא - 'אמרי יוסף', 'חקל יצחק', 'תולדות צבי'. נדבורנא-קרעטשניף - 'מאמר מרדכי', 'ארבעה ארז"ים', סיגט-סאטמר - 'ישמח משה', 'יטב לב', 'עצי חיים', 'ויואל משה', 'ברך משה'. מונקאטש – 'מנחת אלעזר', 'בינת נבונים'. 'חסידות קומארנא – 'היכל הברכה' 'נוצר חסד' ועוד, חסידות אמשינוב. כתבי הרבי מפיאס'צנה הי"ד, סיפורי חסידים לרב זוין, סיפורים ותורות של ר' שלמה קרליבך, ספרי המחקר והביוגרפיות של הרב ד"ר יצחק אלפסי. כתבי חסידות חב"ד: חסידות חב"ד מפורסמת במיוחד לנוכח הריבוי העצום של הספרות החסידית שלה. כתבי האדמו"ר הזקן, 'ספר התניא', 'ליקוטי תורה' ו'תורה אור', 'ספר המאמרים', (שו"ע הרב) 'אדמו"ר אמצעי', רבי דובע'ר, קונטרסים שונים, 'הצמח צדק' 'דרך מצוותיך', 'ספר החקירה', תורות המהר"ש, הרש"ב, והריי"צ, ועד האדמו"ר האחרון, רבי מנחם מנדל מליובאוויטש זצ"ל – מאמרי חסידות ('באתי לגני' ועוד רבים), 'אגרות קודש', 'דבר מלכות', 'ליקוטי שיחות', וספרי ליקוטים שונים. חסידים מפורסמים בני זמנינו – הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב יואל כהן ('החוזר' של הרבי). הרב יצחק גינצבורג ותלמידיו, מהווים זרם מקביל, אך עצמאי בחסידות חב"ד. כתבי חסידות ברסלב: כדאי להכיר את תורות ותולדות רבי נחמן עצמו, ואת תלמידו, רבי נתן מנמירוב - 'ליקוטי מוהר"ן', 'ספר המידות', 'שבחי הר"ן', 'שיחות הר"ן', 'השתפכות הנפש', 'משיבת נפש', 'סיפורי מעשיות' 'ליקוטי עצות', 'ליקוטי הלכות'. אישים בולטים במהלך הדורות: רבי נחמן מטשעהרין, רבי נחמן מטולטשין, רבי אברהם חזן, רבי ישראל קרדונר, רבי בנימין זאב חשין, רבי לוי יצחק בנדר, רבי גדליה קניג, רבי ישראל אודסר ('בעל הפתק', 'הסבא'). (בני זמנינו – מוהרא"ש (הרב שיק) מיבניאל, הרב ברלנד ('שוב בנים' 'נחמת ציון'), הרב יצחק בזנסון, הרב מורגנשטרן, הרב ארז משה דורון, הרב שלום ארוש ועוד.) מחשבת הציונות הדתית: (רשימה נבחרת, להכיר ולדעת על קיומם לעת הצורך, וללמוד את מה שיותר אוהבים) שורשי הציונות, 'חובבי ציון' וראשית הציונות הדתית: 'קול התור' לתלמידי הגר"א, (וכן, שאר ספרי תלמידי הגר"א - 'מוסד היסוד', 'דורש לציון', 'חזון לציון', כדאי גם להכיר את מחקריו של ד"ר אריה מורגנשטרן אודות תנועה זו) 'דרישת ציון' לרב צבי הירש קלישר, כתבי הרב י.י ריינס (במיוחד 'אור חדש על ציון') כתבי הרב יהודה אלקלעי, כתבי הרב נתן פרידלנדר, כתבי הרב בצמ"ח עוזיאל – 'הגיוני עוזיאל' ומכמני עוזיאל', כתבי הרב י.א. הרצוג - 'פסקים וכתבים', הרב טייכטאל - 'אם הבנים שמחה', הרב משה אביגדור עמיאל - 'הגיונות אל עמי'. הגרי"ל מימון - 'ישראל, תורה ציון', אגרותיו ושאר ספריו, שח"ל - 'חולם ולוחם', ספרי 'האדמו"ר החלוץ', זיכרונות הרב מאיר בר אילן, ספרי 'דורשי ציון בפועל' ו'החסידות וארץ ישראל' – לרב ד"ר יצחק אלפסי (הוצאת שם), 'אנציקלופדיה של הציונות הדתית' (מוסד הרב קוק). מדינת ישראל ומשמעותה הדתית והלכות מדינה: 'מי מרום ו' - לגרי"מ חרל"פ, 'תורת המדינה' ו'משנת המדינה' - הרב שלמה גורן, 'הלכות מדינה' לבעל 'ציץ אליעזר' (והקדמה לכרך ג' של שו"ת 'ציץ אליעזר') 'משטר ומדינה בישראל על פי התורה' – הרב נפתלי בר אילן, 'לך לך, וסוד השבועות', 'שמחת עולם', 'ארצות החיים' - לרבי מרדכי עטיה זצ"ל, שו"ת 'ישכיל עבדי' (בעיקר הקדמה לכרכים ה', ו') הרב עובדיה הדאיה, 'התקופה הגדולה' לרב מנחם מנדל כשר, ספר 'הרבנות הראשית לישראל' - בעריכת הרב ד"ר איתמר ורהפטיג והרב שמואל כ"ץ ('היכל שלמה'), 'ישראל במדינתו' ו'צניף מלוכה' - הרב משה צבי נריה, 'דת ומדינה' ו'עשה לך רב' - הרב חיים דוד הלוי, 'הרבנות והמדינה', 'ארץ חמדה', 'עמוד הימיני' - הרב שאול ישראלי, 'מורשה' - הרב אברהם שפירא, 'שיבת ציון נס לעמים' – רבי אברהם לבני, כתבי הרב יהודה ליאון אשכנזי זצ"ל, 'נחלת בנימין ג' – הרב בנדיקט, 'קול דודי דופק' ומאמרים נוספים מתורתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, סדרת 'בצומת התורה והמדינה' שנתוני 'תחומין' (תורה חברה ומדע) של מכון 'צומת' ודומותיה ('ברקאי', 'מורשה', 'צוהר'). יום העצמאות ומעמדו ההלכתי: 'הלכות יום העצמאות ויום ירושלים' – פרופ' נחום רקובר, 'הלכות יום העצמאות ויום ירושלים' – אורי בצלאל פישר (הוצאת ישיבת ההסדר ראשל"צ) 'כלביא שכן' – ספר זיכרון לגדי עזרא הי"ד (ישיבת 'אור עציון'), 'כי עין בעין יראו' - ('חוסן ישועות'), 'תורת השבת והמועד' – הרב שלמה גורן, 'אתחלתא היא' לרב יצחק דדון', ספרי 'שחר אהללך' – הרב אריאל אדרי, סידור 'גואל ישראל' (ישיבת רמת גן), סידור 'בית מלוכה' (הרב אורי עמוס שרקי). בני זמנינו: 'פניני הלכה - עם וארצו' - הרב אליעזר מלמד, 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג, 'שיר למעלות ארצנו' – הרב דוד חי הכהן, 'אמונה לדור התהיה' – הרב ישראל הס, 'מדור לדור', 'לחיות בעקב' 'ירושלים מאירת העצמיות' – הרב אלישע וישלצקי, 'מלכות ישראל ויהודה' – הרב יהודה זולדן, שו"ת 'באהלה של תורה' ו'הלכה בימינו' – הרב יעקב אריאל, 'שו"ת דבר חברון – אמונה והשקפה' הרב דב ליאור, אנציקלופדיה 'אוצר ארץ ישראל' – הרב ישראל אריאל, 'עם וארצו', 'על דגלו', 'עלה נעלה' - מענה לספר 'ויואל משה' – הרב שלמה אבינר, 'המדינה היהודית' – הרב משה ברגמן, 'אילת השחר' – הרב יעקב פילבר, 'לזמן הזה', 'קמעא קמעא' – הרב חיים דרוקמן, שנתונים תורניים של ישיבות גבוהות וישיבות הסדר (כגון: 'ניצני ארץ', 'ערוגות הבושם', 'מאבני המקום', 'עלוני ממרא', 'כותלנו', 'מכרמי שומרון', 'אורות עציון', 'קול מהיכל', ועוד). 'חיים של יצירה' – 'משורר התשובה, הנולדת כבר?' 'וחשוב לנו גם הסגנון הספרותי, להרגיל ולחנך את תלמידינו אשר יתעתדו להיות רועי ישראל ומדריכיו למשוך בקשת סופרים בסגנון יפה ובהיר, לבאר ולברר אמתתה של תורה, קדושת האומה וכל דבר הנוגע לחכמת ישראל בשפה ברורה, וברוח קדושה וטהרה, באמונת אומן עמוקה ומשאת נפש עדינה. וידעו תלמידנו לעמוד בפרץ גם בעט סופר מהיר נגד כל רוח סועה וסער שתקום מהדעות הפזיזיות המתנשאות בכל דור ודור לזלזל בקדושת חייה של אומתנו העומדת לעד. לבצר את עמדת הרוח, "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך", נשתמש בכל אותם הדרכים שהדור החי והפועל משתמש בהן ונשתדל לפתח ביותר את כשרון הדבור וההטפה החיה של תלמידנו, שיוכלו להביע בשפה ברורה ונמרצה, ברוח קדושה ואמונה חיה ואדירה את מחשבות לבם והגות רוחם על כל קודש וחול בישראל.' (עיין 'אגרות ראי"ה', אגרת כז' - 'העט כובש לו את העולם', שירי הראי"ה נדפסו ב'אורות הראי"ה', וב'נפשי תקשיב שירו', הגיונותיו האישיים 'בחדריו' ו'תלחש לי סוד') 'הספרות, הציור, והחיטוב (הפיסול) עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית. וכל זמן שחסר עוד שרטוט אחד הנגלה במעמקי הנפש החושבת והמרגשת, שלא יצא אל הפעל, עוד יש חובה על מלאכת המחשבת להוציאו". ('שמונה קבצים', ועולת ראי"ה, ב', עמ' ג) כמובן שהאומנות צריכה להיעשות 'על פי הוראת חכמי תורה גאוני ארץ ישראל המפורסמים באומה" (וראה בהרחבה בספר 'שו"ת אומנות' – לרב דוד אברהם ספקטור) הרחבות נוספות בנושא הספרות וחשיבותה ניתן למצוא במאמר על דבר הספרות ('מאמרי הראי"ה' 502-506), הרב קוק עצמו, קרא את הסיפור 'והיה העקוב למישור' של ש"י עגנון ושבח אותו בפניו כסיפור יהודי אמיתי (על קשריו הענפים של הרב עם סופרי העלייה השנייה, ראה בספר 'מלאכים כבני אדם') כיום, ב"ה, יוצרים תורניים שולחים ידם בכתיבה, ומתפתחת ספרות איכותית ובריאה המגבירה את החיוב שבחיים. על כן, חשוב מאוד לקנות הרגלי כתיבה, כדוגמת ניהול יומן אישי, או כתיבת מאמרים וחידושי תורה בענייני אמונה, מנהג, והגות וזאת, ע"י הכנת דפי מקורות, 'חבורות', 'וועדים' בנושאים אלו והתרגלות בדיבור בפני ציבור בדברי תורה, או בשיעורים קצרים ובהמשך אי"ה, שיחות והרצאות. כמו כן, תסייע לכך מאוד, הכרות והתרגלות בעבודה עם תוכנות מחשב ומאגרים תורניים: כדוגמת פרויקט השו"ת, מאגר די.בי.אס, 'אוצר החכמה' 'היברו-בוקס' ועוד. עד לכאן פורטה תכנית הבסיס, בעמודים הבאים מפורטות הרחבות חשובות ונחוצות לבניין אמונה יציב וחסון, אשר 'עלהו לא יבול' (סוכה נא) 'ולא ימיש מעשות פרי'. שנזכה: 'לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור, לעשות, ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה...". ב'חצר המשכן' – 'הרחיבי מקום אהלך...ויתדותייך חזקי' (ישעיהו נד', ב'): ספרי 'מחשבת ישראל' והגות יהודית: 'חורב' – הרש"ר הירש, 'לפרקים' – 'השרידי אש', סדרת 'מי מרום' – לרב חרל"פ, ספרי הרב אלימלך בר שאול, ספרי הרב ישראל הס, פרקים ב'מחשבת ישראל' הרב שאול ישראלי, 'מושגים במחשבת ישראל' ושאר ספרי ר' אברהם קורמן ז"ל, 'הגות והשקפה ביהדות' – הרב נתן צולמן, 'דורנו מול שאלות הנצח' - אהרון ברט, 'מאמרים על יסודות היהדות' – אליעזר ברקוביץ, 'איש האמונה' 'דברי הגות והערכה' ושאר כתבי הגרי"ד סולובייצ'יק, 'תורת הפילוסופיה' – הרב שלמה גורן, 'דברי עמנואל' – פרופ' לוינס (עריכה: הרב אליהו רחמים זייני). אמיתות המסורת ותורה שבע"פ: 'כוזרי שני' – רבי דוד ניטו, 'מבוא לתורה שבע"פ' – הרב אליהו בן אמוזג (בעריכת הרב אליהו רחמים זייני), ('תולדות ההלכה' – 'רב צעיר'), 'מבוא לתורה שבכתב ושבע"פ' – ר' אברהם קורמן, 'ההלכה – כוחה ותפקידה' – הרב אליעזר ברקוביץ, 'מסע אל פסגת הר סיני' ופירוש על הספר 'באר הגולה' – הרב מרדכי נויגרשל, ספרי הרב אביגדור מילר,. הרחבות בעניין 'עיקרי האמונה': 'רעה אמונה' (הרב שלנגר, משיעורי הרב משה שפירא), 'דעת אמונה' – הרב אהוד רקובסקי. 'שלושה עשר עיקרי האמונה' - הרב אברהם יצחק נריה. תפילה (משמעות אמונית): 'עולת ראי"ה, 'אורות התפילה' – הרב נריה (הוצאת 'מעליות'), 'דעת תפילה' – הרב אהוד רקובסקי, 'במעמד השחר' – הרב דוד חי כהן, 'תפילת עמך' – הרב שלמה אבינר, 'תפילת ישרים' – הרב אלי אדלר, סיכומי שיעורים בתוך קובץ 'פרי עץ הגן' - ד') – הרב יהושע שפירא, 'הוד הקרח הנורא' (נספח בנושא תפילה) – הרב יוסף קלנר. אמונה עצמית ושמחת חיים: 'יש לך כנפי רוח' – לקט מכתבי הראי"ה, הרב צביקי הירש, 'דבש מסלע' – אברהם ציון סייג, 'מי שטעם יין הונגרי' - צבי איל ואלי טייב. שבת (משמעות אמונית): 'לטועמיה חיים' – (מכון תורני 'אור עציון'), דעת שבת' – הרב אהוד רקובסקי, 'מה ידידות מנוחתך' - הרב דוד חי כהן, 'פניני הלכה' שבת, 'עין אי"ה' – שבת. שנת השמיטה (משמעות אמונית): 'שירת אומה לארצה' – הרב עוזי קלכהיים, הקדמת הרב ל'שבת הארץ', 'אגרות חמדה' – עריכת הרב יוסף אלנקוה, 'משנת השביעית' – ספר הזיכרון לרב יחזקאל דאום, 'שבת ומועד בשביעית', 'שבתה של שביעית' – הרב ישעיהו הדרי, פרקי עיון 'שמיטה –תדריך לימודי, שמיטה – תדריך מעשי – הרב מנחם בורשטין, 'קטיף שביעית', 'מצות הקהל' ועוד עשרות ספרי מכון 'התורה והארץ'. אסטרונומיה, קידוש החודש ועיבור השנה: לוח 'דבר בעתו' – הרב מרדכי גנוט, סדרת ספרי 'צבא השמים', לאסטרופיזיקאי, ד"ר ניסים וידאל, (ממט"ן - המכון להוראת מדעים וטכנולוגיה), 'המכון לקידוש החודש ועיבור השנה' - בישיבת 'כרם ביבנה', ומאמרי הרב שי וואלטר, 'השמים מספרים' – הרב שלמה בניזרי. ספרי חינוך 'עכשוויים' לאמונה ומצות: 'ספר החינוך', 'חובת התלמידים' – האדמו"ר מפיאסצ'נה, ספרי הרב אלימלך בר שאול, 'חינוך באהבה', 'משיב הרוח' - הרב שלמה אבינר, 'אמונת החינוך', 'לב בנים' – הרב אלישע אבינר, 'החינוך בראי"ה' ו'בפי תהילתך' – ד"ר ראובן מאמו, 'התנערי', 'אומנות ההכלה' ושאר ספרי ד"ר מיכאל בנימין אבולעפיה, 'שיח רב' - הרב אברהם צוקרמן, 'זריעה ובנין בחינוך' – הרב שלמה וולבה, 'נתיבות שלום' – חינוך, ספרי הגב' מרים אדהאן, 'יסודות החינוך התורתי' - הרב יחיאל עקובסון. זוגיות וחיי משפחה (משמעות אמונית): 'זכו – שכינה ביניהם' – הרב הנזיר, 'שיחות הרצי"ה' - בנין הבית, 'רעים אהובים', 'פנים אל פנים', פרקי אהבה' – הרב שלמה אבינר, 'איתי מלבנון כלה' – הרב יוסף קלנר, 'שכינה ביניהם' – הרב משה בלייכר, 'צפונות האהבה' – הרב שמואל יניב, 'סוד הנישואין' – הרב יוסף אליהו, 'דרך אמונה בחרתי' – הרב מוטי הס, 'רביבים א' – נישואין, חינוך, משפחה וקריירה – הרב אליעזר מלמד, 'הבית היהודי' – הרב שמחה כהן, 'אוהל ישרים' – הרב אלי אדלר, 'איש וביתו' – הרב אליהו כי טוב, 'לביתך נאוה קודש' – אסופת מאמרים בנושא הנישואין והמשפחה היהודית – פרקי זיכרון לזכר נאוה אפלבאום הי"ד (תשס"ה), 'כמשוש חתן על כלה' 'ודבק באשתו' - נעמי וולפסון, 'נישואין מימוש עצמי' – דבורה ארציאל, 'יין משמח', 'מחול הכרמים', 'ברית הנישואין', 'חתן עם הכלה' – הרב יצחק גינצבורג, 'ביחד לאור הפרשות' - הרב משה אילן, 'מקדש החיים' – הרב דב ברקוביץ, 'אדם וביתו' – הגרי"ד סולובייצ'יק, 'חיי משפחה' – ד"ר חנה קטן, ספרי הרב שלום ארוש, 'זכו' – הרב נחום דיאמנט. חינוך לצניעות והתמודדות עם 'יצרא דעריות' (משמעות אמונית): 'צניעות טבע וחיים' – לקט דברי הרצי"ה, 'מול מבוכת המתירנות' - הרבנית רחל נריה, 'יופי וצניעות' – הרב משה בלייכר, 'היצר, הלב והאדם' – הרב אלי שיינפלד, 'כתנות אור - בירור אמוני בסוגיית הצניעות' – ישיבת ירוחם, סדרת 'את צנועים חכמה' – הרב שמואל הבר, 'קדושים תהיו' – הרב שמואל כץ, 'חסד נעורייך' 'ושמירת הברית' – הרב שלמה אבינר, 'והייתם קדושים', שמירת הברית נוכח אתגרי ימינו, יגאל אבן דנאן ודניאל גמאס, 'אשיב ממצולות' – הרב יהושוע שפירא, 'יוצר אור' - הרב ליאור לביא. 'רוח האומה יתגלה בגדוליה' 'עת אשר יתקפו הייאוש, ויאמר יעקב אולי זהו גורלו, כעת, ללכת על גחון, ללחך עפר, ישא ישראל עיניו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם, ורוממות שאיפותיהם. מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה. אז יכיר את תוכן חייו...' (אדר היקר, א) ספרים אודות גדולי ישראל בדורנו ובדורות הקרובים אליו: (רשימה חלקית, ללא ציון מחברים) 'טל הראי"ה', 'בשדה הראי"ה', 'מועדי הראי"ה', 'מלאכים כבני אדם', 'שבחי הראי"ה', 'האיש נגד הזרם', 'אוהב ישראל בקדושה' - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, 'איש צדיק היה', 'צדיק יסוד עולם' - הרב אריה לוין, 'שירת הי"ם' - הרב יעקב משה חרל"פ, 'אביהם של ישראל א-ה', 'באור פניך', 'זכור לטוב', 'דורש טוב לעמו', 'גדולת מרדכי' - הרב מרדכי אליהו, 'גאון בתורה ובמידות', 'מספד תמרורים' - הרב שאול ישראלי, 'משמיע ישועה', 'בדרך התורה הגואלת', 'אלבום רבנו', 'צבי קודש' 'גאולת אור צב"י' - הרב צבי יהודה קוק, 'מעמק אברהם', 'רא"ש דברך', 'אמרי שפר' 'ויהי בנסוע הארון' - הרב אברהם שפירא, 'שחר אורו', 'מאורות נריה', 'נרו מאיר' - הרב משה צבי נריה, 'בעוז ובתעצומות', 'המעלות לשלמה' - הרב שלמה גורן, 'נזיר אחיו', 'משנת הנזיר' 'מסכת נזיר' - הרב הנזיר, 'בשמן רענן' – הרב שלום נתן רענן, 'אורה של ירושלים' - הרב שלום משאש, 'מרן', 'פוסק הדור', 'אביר הרועים' - הרב עובדיה יוסף, 'השקדן', 'הסוד' - הרב יוסף שלום אלישיב, 'האיש על העדה' - הרב שאר ישוב הכהן, 'נוהג כצאן יוסף', 'פסקים וכתבים' - הרב יוסף קאפח, 'דרך צדיקים' – הרב חיים סינוואני והרב מרדכי שרעבי, 'מאור ישראל', 'הסבא קדישא', 'ישראל סבא' - הבבא סאלי, 'סידנא בבא חאקי' – רבי יצחק אבוחצירא, 'רבה של אם המושבות' - הרב ראובן כ"ץ, 'התורה המשמחת', 'המאור הגדול', 'חיכו ממתקים' - הרב שלמה זלמן אוירבך, 'בתורתו של ר' גדליה' - הרב גדליה נדל, 'הרי"ח הטוב' – 'הבן איש חי', 'נחלת בנימין' - הרב בנדיקט, 'איש המאורות' 'הגות, הלכה וציונות : על עולמו הרוחני של הרב י', י' ריינס' - הרב יצחק יעקב ריינס, 'איש ההגיונות' - הרב משה אביגדור עמיאל, 'מוולוז'ין לירושלים' - הרב מאיר בר אילן, 'חידושי הרב ציטרון קטרוני' – הרב קטרוני, 'מן ההר אל העם' - הרב יצחק ניסים, 'רבנות בסערת הימים' - הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 'תולדותיו ומפעלו הספרותי של מרן הרב ב.צ.מ.ח עוזיאל' - מאת הרב חיים דוד הלוי, 'שבט מיהודה' - הרב איסר יהודה אונטרמן, 'ארי במסתרים', 'תולדות יצחק', 'סגולות יצחק' - הרב יצחק כדורי, 'לפיד האש' - אדמו"ר מקלויזנבורג. 'ימות החמ"ה' - ה'אמרי חיים' מוויזניץ, 'הגאון הקדוש מווישווא' - בעל 'השארית מנחם', 'רבנו הקדוש מקרעטשניף' - הרב דוד משה מקרעטשניף, 'משנתו של הרבי מליובאוויטש', 'מנחם משיב נפשי', 'שיח שרפי קודש' - הרבי מליובאוויטש, 'בקדושתו של אהרון' – רבי אהרון מבעלז, 'עובדא דאהרון' – אדמו"ר מ'שומר אמונים', 'הרב מימון בדורותיו' - הרב י.ל הכהן מימון, 'שרי המאה' - גדולי האומה בדור שלפני השואה, 'רבי משה פיינשטין' – הרב משה פיינשטין', 'תשובות איברא' – הרב הענקין, 'אור אלחנן' - הרב אלחנן וסרמן, 'האיש על החומה' - הרב י.ח זוננפלד, 'החכם המופלא' - הרב שלמה הכהן אהרונסון, 'ההר הטוב הזה' - הרב שלמה מן ההר, 'רב הכותל' - הרב מאיר יהודה גץ, 'עמוד ההוראה' - תולדות חייו של הגאון רבי כלפון משה הכהן, 'האדמו"ר מסאטמר' - אברהם פוקס, 'צדיקים נסתרים' – הרב אברהם פיש, 'פאר הדור', 'החזון איש בדורותיו', 'מעשי איש' וספרו של בנימין בראון – החזון איש זצ"ל, "רבן של ישראל" – הנצי"ב מוולוז'ין, 'אבי הישיבות' - רבי חיים מוולוז'ין, 'מרן הרב שך', 'איש ההשקפה', 'מנהיג של דור' – הרב אליעזר מנחם מן שך, 'נפש הרב', 'נאחז בסבך', 'רב בעולם החדש' - הגרי"ד סולובייצ'יק, 'לעבדך באמת", 'באמונתו', 'קול יהודה' - הרב יהודה עמיטל, 'על 'לב אהרון', 'מבקשי פניך' – הרב אהרון ליכטנשטיין. 'באר מים חיים' – הרב חיים יעקב גולדויכט, 'ר' אלה' – רבי אליהו לאפיאן, 'כי שפתי כהן ישמרו דעת' – הרב שמעון שקאפ, 'הרב הדומה למלאך' – הרב ברוך בער ליבוביץ, ל'בנימין אמר' – הרב בנימין הרלינג, 'ישועות עוזו' – הרב עוזי קלכהיים, רבי יצחק בלאזר, המלבי"ם, 'החפץ חיים' ועוד רבים. [1] בוגר ישיבת 'מרכז הרב', מחנך, מלמד תורה ואמונה ומרצה במסגרות שונות. נשמח להארות, הערות, והוספות: shayhrs@gmail.com. [2] על חשיבותו של הרמח"ל ותורתו בדורנו – ראה להלן עמ' 9. [3] מתוך מאמרו של הרב משה צוריאל שליט"א, לימוד סתרי תורה, משנתו של מאור הדור הראי"ה קוק.