תודעה יהודית, הגות, חינוך ומשפחה
  www.shirat-rash.022.co.il
'שירת רש' - מאת הרב שי הירש
יום ש', יא’ בחשון תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  הזמנת הרצאות למוסדות חינוך  |  למכון תורני תורת שלמה  |  להזמנת הלקט 'המחזיר שכינתו לציון'  |  להזמנת הספר 'עטרת שלמה' - חדש  
'הרחבת דעת ורחבות אופקים בין קודש לחול' - הרב שי הירש
10:39 (17/06/14) שי הירש

נספח לתכנית בנין אמונה - הרב שי הירש 'רקחות וטבחות' לחכמה: 'שבטרם אִוָּצֵר בבטן, התורה ידעתני ... והיא אילת אַהֲבַי ואשת נעורי ... ואף גם זאת נשים נכריות נעשו לה צרות ... והאל יודע כי לא נלקחו מתחילה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות ולאופות, להראות העמים והשרים את יפיה.' (אגרות הרמב"ם, אל רבי יהונתן הכהן מלוניל עמ' תקב') אורות התחיה טו': "כשכח ישראל גדול ונשמתו מאירה בקרבו בהופעה וענפיו המעשיים מתוקנים, בסדור מלא, בקדושה ביחוד ובברכה, במקדש וממשלה, בנבואה וחכמה, אז ההתרחבות לצד החול, לענוגי החושים הרוחניים והגשמיים, להצצה חדירית ופנימית לתוך חייהם של המון עמים ולאומים שונים, למפעליהם וספריותיהם, התגברות עז החיים הטבעיים, כל אלה טובים הם ומסוגלים להרחיב את אור הטוב, והתחום ארוך הוא: י"ב מיל כמחנה ישראל כולו, הכופל באמת את כל העולם באיכותו, "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". משחשך האור, משגלתה שכינה, משנעתקו רגלי האומה מבית חייה, החל הצמצום להיות נתבע. כל עז חילוני עלול להיות לרועץ, כל יופי טבעי וחשקו עלול להאפיל את אור הקדש ותם הטהרה והצניעות, כל מחשבה שלא נתגדלה כולה במחנה ישראל יכולה להרס את סדר האמונה והחיים הישראליים, כל שמינות קטנה מביאה לידי בעיטה. מכאן באו העוצב והסגוף, הקדרות והפחדנות, וביותר ממה שפעלו אלה על החיים הגשמיים פעלו על החיים הרוחניים, על רוחב המחשבה, על תעופת ההרגשה, עד אשר יקיץ הקץ, שקול קורא בכח : הרחיבי מקום אהלך, ויריעות משכנותיך יטו, אל תחשכי, האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי, כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש, וערים נשמות יושיבו". והתחום של אלפים אמה הקצר הולך הוא ומתרחב, כמדת ישועתן של ישראל, שהולכת ואורה קמעא קמעא.' קבצים מכתי"ק כרך ב' פנקס הדפים ד' 8-12 – הרב קוק: 'כל מי שאפשר לו לעסוק בחכמות העולם כולן ואינו עוסק מפני איזה רפיון בנפש, הרי זה ממעט את הצלם, שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם.' 'בעיקבא דמשיחא לא יתוקן העולם כי אם על ידי שיתפשטו החכמות בישראל, על ידי ההשתדלות של צדיקים. וכל צדיק שאינו משתדל בתיקון זה, עתיד ליתן על זה דין וחשבון'. 'חיזוק התורה והאמונה בארץ ישראל בא על ידי קנין החכמות לתלמידי חכמים שבארץ ישראל.' 'כשפורצים גדרים של דורות הקודמים שעמדו נגד התפשטות החכמות בישראל, לשם שמים, מאירים על ידי זה אורו של משיח, הנקרא בן פרצי. ועל ידי מה שסובלים כל האיומים והבזיונות ומניעות הכבוד הבאים על ידי זה מיראי ד' פשוטים, זוכים לבחינת יחידה, כמו שזוכין במסירת נפש בפועל על קידוש השם, ומכפרים על ידי היסורים הללו על כל העולם כולו, ועונות הדור מתהפכים לזכיות, וסניגורים רבים עומדים על כל חכמי ישראל לזכותם בזכותם את כל ישראל.' 'הניגוד לישובו של עולם בא על ידי המזיקין המתדבקין בתלמידי חכמים, והני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי. וכל מה שהעולם הוא יותר ירוד, אין לצדיקים שום השפעה על העולם המעשי, על כן הם מתרחקים מכל הידיעות וההכשרים הצריכים לישוב העולם, וכנגד זה מתרחקים הם מהשגות עליונות באלהות, שהן מאחדות את השמים ואת הארץ בחוברת. בארץ ישראל עלה החרבן של העולם המעשי למדרגה איומה, עד שאפילו הפרנסה ההכרחית היתה מן הצדקה, על כן נתדבקו כחות רעים רבים בברכי תלמידי חכמים, ועשום לרפויי כח, ונתעלמה ההשגה העליונה וחשקה הבהיר, ולעומתה הנטיה לישוב העולם ולכל החכמות והמכשירים שלה. וזה היה תיקון גדול, לצרף את סיגי האומה והארץ. עתה, בעיקבא דמשיחא, צריכים לתקן עון קלקול זה, ותלמידי חכמים צריכים להתיחד בחכמות וידיעות המודיעות להם את קונם, בהשגות עליונות ובחכמות האמת לאמתת בהירותה. וממילא ישוב כח הגבורה לפעם, לקדש את חכמות החיים כולם, ליחדא שמיא וארעא ביחודא שלים, בשם כל ישראל.' ספרים ואישים שכדאי להכיר, בתחומי 'הרחבת הדעת' ו'רחבות אופקים': 'כל חדא וחדא לפום שיעורא דיליה, לפום מה דמשער בליביה' ובהתייעצות עם רבותיו. הגות, היסטוריה יהודית, תולדות ההתיישבות וארץ ישראל, תחומי הנפש וטיפול, מדעים מדויקים ומדע פופולארי, ספרות כללית, ספרות עיון, ספרי פילוסופיה, כלכלה, מדעי החברה והמדינה ועוד... פסיכולוגיה 'יהודית': 'להפוך את האור לחושך - קבלה ופסיכולוגיה' ו'הנפש' – הרב יצחק גינצבורג, 'שבירה ותיקון' - ד"ר ברוך כהנא, ספריו של ד"ר מיכאל בנימין אבולעפיה, ספרי פרופ' ברוך רוטנברג בעניין הפסיכולוגיה של הצמצום, 'לוגותרפיה' - ויקטור פרנקל, ספרי הרב זאב חיים ליפשיץ ('סדנת אנוש'), 'תורהפיה' - הרב אלימלך למדן, טיפול וגמילה מהתמכרויות – 'שיטת הצעדים' (ספר 'רק להיום'), 'כפייתיות וחרדה על רקע דתי' – ספרו של ד"ר אביגדור בנש"ק. ספרי 'פסיכולוגיה חיובית'. 'מבוא לחשיבה הכרתית' – הרבנית ימימה אביטל, 'תנאי הנפש להשגת חסידות' – שיטת 'דמיון נובע', 'צפונות הנפש' – הרב שמואל יניב. למלחמת הדעות והאמונות: 'לכן, תחת לדחות את כל תכן הארג המחשבי, שהנצוצות הקטנים של הטוב מתחילים להתנוצץ ממנו ושהם בעצמם מצודדים נפשות ללכת אל עמקי התהום, מקום שלטון החשך הממית את הנשמה בעוצם גבורתו, - מה שבאמת לא יצלח בידו, - עלינו להרבות את האור המקורי, לגלות את הרחב ואת העומק, את הכלליות והנצחיות שיש באורן של ישראל; לבאר איך כל ניצוץ טוב המתגלה בעולם אחר הרי הוא נובע ממקורו ומתחבר אליו בחבור טבעי. אז מכל הנצוצות המתגלים מחדש יתוסף אור וחיים לנשמת האומה הכבירה בעז רוחה, בכח אלהים שבה, ולבבות צמאי אורה יביטו אליה ונהרו ולא ילכו לרעות בשדה אחר גם את אותו המרעה אשר החלו לחשוב שאך שם הוא מקומו. ועתידה הסבלנות להתפשט, עד שיוכל רוח האדם בכללו למצא את הניצוץ הטמיר בכולן, וממילא יזרק כל הסיג הלאה, (זכריה ט ז): "והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו", ויצורפו כל הניצוצות לאבוקה היותר גדולה, ואז תהפך אל העמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ד'. (משלי כה ד): "הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי, (אורות, זרעונים, 'למלחמת הדעות והאמונות') תרבות המערב - מודרניזם ופוסטמודרניזם: 'אורות האמונה' (חופש הדעות), סוגיית 'דרכי האמורי' (עין אי"ה שבת ב') 'מלחמת התרבות' – הרב אלי הורביץ הי"ד, 'ספר הקניון' – דניאל שליט, ספר 'קודש וחול' (לזכר אל"מ דרור וינברג – הוצאת מכון 'בנין אמונה'). 'שתי עגלות וכדור פורח' (והמשך הסדרה) – הרב מיכאל אברהם, 'פנטיזם, פלורליזם, כלליות' – הרב יוסף קלנר, ספרי הרב שג"ר. (ספרים 'קלאסיים': כדוגמת 'אובדן הילדות' ושאר ספרי ניל פוסטמן, 'נגד הדקונסטרוקציה' – גון אליס, (מאמריו של פרופ' דב לנדאו בנושאים אלו) 'ללא לוגו' של נעמי קלין והוויכוח סביבו), 'לכבוד השוני – כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות?' ושאר ספרי הרב ד"ר יונתן זקס. תמורות במעמד האישה: 'זכו - שכינה ביניהם' - הנישואין ומעמד האישה הרב הנזיר, שיחות הרצי"ה – 'איש ואשה', 'אור שבעת הימים' - ד"ר דניאל שליט, 'מלחמת התרבות' - הרב אלי הורביץ הי"ד, 'הלכה בימינו' – הרב יעקב אריאל, 'גשר בנות יעקב' – ר"ח נבון. תורה ומדע 'מפני שאין זה כלל עיקר של תורה, לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. ובכלל זהו כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות...' (אגרות, אגרת קלד') 'להשוות סיפור מעשה בראשית עם החקירות האחרונות הוא דבר נכבד. אין מעצור לפרש פרשת אלה תולדות השמים והארץ, שהיא מקפלת בקרבה עולמים של שנות מיליונים, עד שבא אדם לידי קצת הכרה שהוא נבדל כבר מכל בעה"ח, ועל ידי איזה חזיון נדמה לו שצריך הוא לקבע חיי משפחה בקביעות ואצילות רוח, על ידי יחוד אשה שתתקשר אליו יותר מאביו ואמו, בעלי המשפחה הטבעיים. (שמונה קבצים א', תקצד') 'תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מותאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות. ההתפתחות ההולכת במסלול של התעלות, היא נותנת את היסוד האופטימי בעולם, כי איך אפשר להתייאש בשעה שרואים שהכל מתפתח ומתעלה. וכשחודרים בתוכיותו של יסוד ההתפתחות המתעלה, אנו מוצאים בו את העניין האלהי מואר בבהירות מוחלטת, שדווקא אין סוף בפועל, מחולל הוא להוציא אל הפועל מה שהוא אין סוף בכח.' (אורות הקודש ב', תורת ההתפתחות, עמ' תקלז) תורה ומדע: 'ספר הברית' – הרב פנחס הורביץ, 'תורה ומדע' – הרב אלי הורביץ, ספר 'תורה ומדע' – פרופ' שלום רוזנברג, 'א' משחק בקוביות' – הרב ד"ר מיכאל אברהם (מענה לספרו האתיאיסטי של ריצ'ארד דוקינס), 'יהדות ומדע' – פרופ' יהודה לוי, 'בראשית ברא', 'אמונה בעידן מדע' – ד"ר נתן אביעזר, 'תורה ומדע' – פרופ' אברהם קושלבסקי. 'השותפות הגדולה: הדת, המדע והחיפוש אחר משמעות' – הרב ד"ר יונתן זקס, 'השתנות הטבעים בהלכה' – הרב פרופ' נריה גוטל 'מידות ושיעורי תורה' – חיים פ. ביניש. תולדות ישראל 'כל המקצוע של תולדות ישראל, חכמי הדורות ותולדות הספרות הקדושה, ילמדו עפ"י המקורות הראשונים, הפזורים באוצרותינו והמכונסים למקצוע זה, כמו סדר עולם רבא, סדר עולם זוטא, מגילת תענית, אגרת רש"ג וספר הקבלה להראב"ד, בהוראת מסילה ישרה ובהסרת כל המכשולים וכל יתידות הדרכים אשר נתהוו על ידי תלמידים שלא שמשו כל צרכם.' (מאמרי הראי"ה, שם) (בנושא יסודי של הכרונולוגיה היהודית בתקופת בית שני נכתב רבות במהלך הדורות ואכמ"ל, אך, ראה בשו"ת 'שאילת שלמה', חלק ו, תשובה רכד' 'בעניין הכרונולוגיה היהודית' פירט את צדדי הבעיה, וכתב שרבנו הרצי"ה אימץ את שיטתו של ר' זאב יעב"ץ, ובספר 'ימות עולם הבית השני', עמ' 154, הרב יוסף ברמסון). היסטוריוסופיה וזהות יהודית: 'תולדות ישראל' – הרב זאב יעב"ץ, 'בינה לעיתים' – הרב זאב סולטנוביץ', 'ארץ ושמים' – ד"ר דניאל שליט, 'עם לבדד ישכון' – ד"ר יעקב הרצוג', 'זהותנו היהודית' – אנדרה נהר. ספרות שואה (תורנית ומחקרית): 'אם הבנים שמחה' ו'אמונה צרופה בכור השואה' – הרב טייכטל, 'בינת נבונים' – הרב ברוך י"י רבינוביץ (אדמו"ר ממונקאטש), 'אש קודש' - אדמו"ר מפיאסצ'נה, 'קראתי ואין עונה' - הרב וויסמנדל, 'יומני עלי מרורות' - הרב אהרונסון, 'פרסומי ניסא' – הרב מנשה קלין ('משנה הלכות'), 'עולם בנוי וחרב ובנוי' - הרב יהודה עמיטל לנוכח זיכרון השואה - משה מיה, 'אל תשלח ידך אל הנער' – הרב ישראל מאיר לאו, קונטרס 'ההרוגה עליך' – נתיבות שלום', 'אני מאמין' – מרדכי אליאב, 'אנציקלופדיה שמע ישראל' - קאליב, פנקסי קהילות – הוצאת 'יד ושם', ספרי יזכור לקהילות – הוצאת יוצאי הקהילות, 'בסתר רעם' ושאר ספרי החוקרת אסתר פרבשטין, 'אורות מאופל' ('כל משבריך') – הרב שלמה אבינר, 'מדבר בצדקה' – הרב אלי בזק, 'מרחוק - פרקי אמונה במבחן משבר' – הרב אריה הנדלר, 'אמונה לאחר השואה' 'עמו אנוכי בצרה – יהדות בגטאות ובמחנות ההשמדה' – הרב אליעזר ברקוביץ, 'על השואה' – הרב אליהו רחמים זייני, 'שואה ושאלה – הרב אורי עמוס שרקי, 'החורבן' – עזריאל קרליבך, 'השואה – הרב יואל שורץ, 'עשן הכבשן' – הרב אביגדור מילר, ספרי מכון 'שם עולם'. מדע ארץ ישראל 'מדע ארץ ישראל בכל ערכיו ומקצועותיו מן ההלכות התלויות בארץ עד כל קצות המדע של ארץ ישראל בכל גבולותיה סביב על ידי באורי הסוגיות, השמועות וההלכות וכל המאמרים השונים המפוזרים בכל אוצרות ספרותנו.' ('מאמרי הראי"ה', שם) ידיעת ארץ ישראל ומאבקים עליה: 'כפתור ופרח' – רבי אשתורי הפרחי, 'ספר 'שער החצר' – לרב צוף דב"ש, 'ארץ ירדן וחרמונים' – הרב יגאל אריאל, 'האנציקלופדיה העברית' – כרך שלם המוקדש לידיעת ארץ ישראל, לקסיקון ארץ ישראל' (הוצאת 'ידיעות'), 'מדריך ארץ ישראל' של זאב וילנאי, ספרי 'יד יצחק בן צבי', 'על אם הדרך' – סיפורו של קבר רחל – נדב שרגאי, 'מחקרי יהודה ושומרון' – מכללת אריאל, 'מחקרי עיר דוד', 'אלנקם' – עזרא יכין, 'לוחמי חירות ישראל' – נתן ילין מור, 'לא אירא רע' – נתן שרנסקי, 'מבצע חתונה' – יוסף מנדלביץ, 'יאיר' – משה שמיר. מדינת לאום ומלחמת התרבות על דמותה של מדינת ישראל: 'ישראל ומשפחת העמים' (רובינשטיין), 'תשובה לעמית פוסט ציוני' (ידיעות ספרים), 'בין חזון לרוויזיה: מאה שנות היסטוריוגרפיה ציונית' – יחיעם ויץ (מרכז זלמן שז"ר) – עוסק ארוכות בוויכוח הציבורי שהתנהל סביב 'ההיסטוריונים החדשים', 'מדריך ליונה עיוורת' – על תהליך אוסלו (אלון דהן), 'המהפכה האמונית' – מוטי קרפל, 'פרידה משרוליק' – עוז אלמוג, ספרי הגב' גאולה כהן ועו"ד אליקים העצני, 'נתיב' – כתב עת למחשבה מדינית', מחקריו הדמוגרפיים של מר יורם אטינגר, פרסומי 'המכללה למדינאות יהודית'- ע"ש עידו זולדן הי"ד. 'לאומיות, אוניברסליות ו'הכפר הגלובלי': פרקי 'אורות ישראל' לרב קוק, 'ביו ישראל לעמים' - הרב חיים דוד הלוי, 'שיבת ציון נס לעמים' – אברהם לבני, 'בני ישראל ובני נח' – אסופת מאמרים' ('מכללת אורות' תשמ"ח), 'כארי יתנשא' – הרב יוסף קלנר, 'המחשבות הישראליות' – הרב יוסף הרץ, 'אור לעמים' – רבי יואל שוורץ (תשמ"ג), 'ישראל והעמים' ושאר כתבי הרב אליהו בן אמוזג, שיחות הרבי מליובאוויטש בעניין מצות בני נח, 'סוד העברי' – הרב יהודה אשכנזי, 'המרכז העולמי לבני נח' - הרב אורי עמוס שרקי. 'תנועת בני נח' - הרב מנחם בורשטין, 'אגודת עמישב' וספר 'נדחי ישראל' – הרב אליהו אביחיל. 'גוש אמונים' ומפעל ההתיישבות החדשה: ספרי הרב חנן פורת (מאמרים של הרב מנחם פליקס ור' צבי קצובר), 'ימית – סוף', ו'המחתרת היהודית' - חגי סגל, 'ילדי כפר עציון' – עמיה ליבליך, 'עין גנים' - ההיסטוריה היהודית בג'נין, אהרן אורבך, עמיחי מרחביה ואוריאל שרעבי, אלבום 'רוח אחרת' - יונה פרסבוגר, אלבום 'שחר כתום' – רפי בן בסט ויצחק שי רקאנטי. 'המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל' – ד"ר דורי גולד, 'תולדות הגולן' – נתן שור, 'שורשים בחולות', 'כנגד כל הסיכויים' ו'ההתנחלויות הסיפור האמיתי', ספריו החשובים של העיתונאי חגי הוברמן, אודות 'גוש אמונים' ותולדות ההתיישבות החדשה בארץ ישראל המשוחררת, ספרים אלו נותנים מענה ראוי, לספריהם של מתנגדי ההתיישבות החדשה. מדינה, צבא ומלחמה: 'וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם. ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים. ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו.' (רמב"ם, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא) אמונת צבא ומשמעותו, והוואי צבאי: 'כהן משוח מלחמה' - הרב מאיר כהן, צבא ה' - הרב גבריאל אלקובי, 'אבן ישראל ג'' - הרב עודד וולנסקי, 'לאמנות עתנו' – כרך ד', 'נצח יהודה' – הרב מוטי פרומר, 'החזית שבעורף' – עמיחי ביטנר (עורך), 'נקדש את שמך' – פרץ איינהורן, 'צו בקו' - הליכות בן תורה במערכות צה"ל - הרב אברהם יצחק נריה, 'עוז' – כתב עת תורני לענייני צבא, 'מחניים', 'מחניך' – ביטאון הרבנות הצבאית, 'ספר הראל' – צבאיות ישראל באספקלריה תורנית, 'החיל והחוסן' - צבא ומלחמה במשנת 'העמק דבר' וב'משך חכמה' – הרב יהושוע הגר לאו. הלכות צבא: 'נדחי ישראל' – ל'חפץ חיים', 'משפט הצבא בישראל' – הרב אליהו דוד רגשנברג, 'משיב מלחמה' – הרב שלמה גורן, 'דיני צבא ומלחמה' - הרב שלמה מן ההר, 'משפט המלחמה' - הרב שמריהו אריאלי, 'שבת ומועד בצבא' – הרב אברהם אבידן, 'הלכות צבא' – הרב זכריה בן שלמה, 'מלומדי מלחמה' – הרב נחום רבינוביץ, 'אור יצחק' – הרב יצחק יעקובוביץ, 'המורים בקשת' – הרב מישאל רובין, 'כחיצים ביד גיבור' – הרב אביחי רונצקי, 'הצבא כהלכה' – הרב יצחק קופמן, 'קשרי מלחמה' – הרב אייל קרים, 'הלכה ממקורה – צבא' - הרב י"צ רימון, 'תורת המחנה' – הרבנות הצבאית. אתיקה צבאית תורנית: 'משיב מלחמה' כרך א' הרב שלמה גורן זצ"ל, 'אתיקה צבאית יהודית' – מכון 'משפטי ארץ' ('ידיעות' ספרים) 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי' – רבי אליהו בן אמוזג (בעריכת הרב אליהו רחמים זיני), 'אבן ישראל ג' – הרב עודד וולנסקי, 'ערכים במבחן מלחמה' – ישיבת הר עציון, הספר 'תורת המלך' והפולמוס סביבו. מורשת קרב ונופלים במערכות ישראל (מבחר): 'אלי כהן' – האיש שלנו בדמשק (בן חנן), 'הבית ברחוב גריבלדי' – איסר הראל, (לכידת אייכמן), ספרי מוטה גור ז"ל – מלחמת ששת הימים, 'וקראתם דרור' – אל"מ דרור וינברג הי"ד, 'תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין', 'בלבב פנימה' (אהרון קרוב), 'תיאום כוונות' (הרב חיים סבתו), 'על בלימה' (חטיבה 188 מלחמת יוה"כ), 'סיירת מטכ"ל' (משה זונדר), 'המוסד' (מיכאל בר זוהר וניסים משעל) 'שייטת שלוש עשרה' (מיכאל אלדר) 'דרך ארוכה קצרה' (משה בוגי יעלון) 'שירת מרים' – על מרים פרץ, מחקרי ההיסטוריונים הצבאיים אורי מילשטיין ואריה יצחקי. אתיקה רפואית תורנית: 'תורת הרפואה' – הרב שלמה גורן, 'שו"ת ציץ אליעזר' – כרך 'רמת רחל' ועוד, כתב עת 'אסיא' - הרב ד"ר מרדכי הלפרין, אנציקלופדיה רפואית הלכתית – פרופ' אברהם שטיינברג, פרסומי וכנסי – מכון פוע"ה – הרב מנחם בורשטין, מאמרי הרב פרופ' יגאל שפרן – המחלקה לרפואה והלכה ברבנות הראשית לישראל. משפט עברי: 'תחוקה לישראל ע"פ התורה' - הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ספרי הרב בן ציון חי עוזיאל, 'הלכות מדינה' – לבעל 'ציץ אליעזר', 'תורת המדינה' – הרב שלמה גורן, ספריו של הרב פרופ' נחום רקובר, ספרי מכון 'משפטי ארץ' עופרה, פרסומי מכון 'הליכות עולם' – הרב רצון ערוסי. רשת בתי הדין 'גזית' של 'ארץ חמדה'. כלכלה על פי התורה: 'סדרת מחקרים בכלכלה ומשפט' – הרב שלמה אישון ומכון כת"ר, 'על הכלכלה ועל המחיה' – א.ברנר וא.לביא (ראובן מס). אקדמיה ומדעי היהדות – לקט בסיסי: 'כמה שהן המגרעות באוניברסיטה, לא תוכל להתעלם מאתנו חובתנו ללחום בעד כיבוש עמדה הגונה בתוכה לטובת היהדות הנאמנה[1]..." ('אוצרות הראי"ה', ח"א עמ' 479). (להרחבה נוספת: 'נאום בפתיחת המכללה העברית בירושלים – מאמרי הראי"ה עמ' 306, מאמר 'המחשבות' – בספר 'עקבי הצאן', וראה להלן, הפניה למאמר הרב יצחק ארי שבט) היחס 'וביקורת' ל'מדעי היהדות': כללי – 'מגרסת הזהויות', שחר פלד, 'דמונים - אקדמיות ויהדות בעת החדשה' – הרב יוסף קלנר. והשווה – 'חכמת ישראל בקדושתה': חזונו של הרב קוק ללימוד ביקורתי-מדעי אמתי - הרב יצחק ארי שבט, 'טללי אורות' כרך יג' (תשס"ז, עמ' 309-340). מענה ל'ביקורת המקרא': 'ביקורת הביקורת' - פרשנים כדוגמת רד"צ הופמן, (שד"ל וקאסוטו), הוויכוח סביב 'שיטת הבחינות' של הרב מרדכי ברויאר ותלמידיו, ספרי פרופ' יהודה אליצור, יהודה קיל, עמוס חכם, ושאר כותבי פירוש 'דעת מקרא', ביקורת רוחנית: נמצאת ב'אדר היקר' לרב קוק, ובעקבותיו, 'צדיק באמונתו יחיה' - לרב צב"י טאו, וב'תורת אמת' – לרב שלמה אבינר, מאמרי הרב ראובן מרגליות – כגון: המקרא והמסורה. ארכיאולוגיה מקראית: ספרי ויליאם אולברייט, המחלוקת סביב שיטת עמנואל ווליקובסקי – ('תקופות בתוהו' שלו, 'התנ"ך האבוד' של יהושע עציון), מחקרי יגאל ידין וראשוני החוקרים הישראליים, 'מכחישי המקרא' החדשים ולעומתם, התגליות החדשות (כדוגמת ספר 'מזבח יהושע' של אדם זרטל, החפירות בעיר דוד של אילת מזר ועוד רבים). מענה לביקורת התלמוד והפולמוס סביב 'שיטת רבדים': ספר 'באר הגולה' למהר"ל ובמיוחד ביקורתו על שיטתו וספרו של רבי עזריה מן האדומים בבאר השישי (להרחבה על הפולמוס סביב ספר זה, עיין במאמרו המקיף של מאיר בניהו ב'אסופות', כרך ה', הוצאת 'יד הרב ניסים', התשנ"א) ספר 'התלמוד כהוויתו' – של הרב יהודה (אודי) פרומן, ספר 'חיי עולם' – הרב שלמה אבינר, חוברת 'מתורתך לא נטיתי', ספר 'רבנן סבוראי' – הרב אליהו רחמים זייני. מענה לביקורת הקבלה: 'חוקר ומקובל' לרמח"ל כנגד שיטת 'אר"י נוהם', ו'קנאת ה' צבאות' לרמח"ל כנגד השבתאים, 'בפרדס החסידות והקבלה' של הרב הלל צייטלין הי"ד העונה לקושיות 'מטפחת ספרים', 'קדמות הזוהר' לרד"ל, מאמר מסכם של הרב כשר ('סיני', ספר היובל, ירושלים תשי"ח), ספר 'שערי הזוהר' – לרב ראובן מרגליות, (רבנו 'הבן איש חי', בספרו 'דעת ותבונה, מפתח לחכמת הקבלה', בסוף הפתיחה הראשונה, כותב מדוע התגלה ספר הזוהר רק אלף שנה אחר החורבן קיימים גם דברים מקוריים מאוד בעניין זה שמסר הנזיר זצ"ל בשם הרב קוק (חלקם נדפסו בביאורו לקל"ח). חכמי ישיבות מקובלים והעוסקים בקבלה בני ימינו: 'בנין אריאל' ו'קבלת הארי' ושאר ספרי הרב יוסף אביב"י, 'עד הגל הזה', 'תמים תהיה' - הרב יעקב הלל ראש ישיבת המקובלים 'אהבת שלום', 'קבלת הגר"א' – הגר"י עדס, ישיבת המקובלים בית אל - ספרי הרב גץ זצ"ל, הרב מרדכי שריקי – מכון רמח"ל, הרב בניהו שמואלי, ועוד רבים. לימוד דתות זרות לשם תועלת תורנית או לשם הבהרת ייעודו של עם ישראל – מקורות בסיס: 'לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם' (דברים יח', ט') יכול אי אתה רשאי ללמוד להורות ולהבין? תלמוד לומר 'לעשות', לעשות אי אתה למד' אבל' אתה למד להורות ולהבין' (ספרי דברים פיסקה קע, וראה סנהדרין סה). 'דעו רבותיי, שאני חיפשתי בדברים אלו [אסטרולוגיה] הרבה, ותחילת מה שלמדתי היא חכמה זו שקוראים אותה גזירת הכוכבים [...] וגם קראתי בכל ענייני עבודה זרה כולה; כמדומה לי שלא נשאר חיבור בעולם בעניין זה בלשון ערבי שהעתיקו אותו משאר לשונות עד שקראתי אותו והבנתי ענייניו וירדתי לסוף דעתו.'' (הרמב"ם, איגרת לחכמי מונטפשליר) 'אסור ללמוד את דרכי האלילות על מנת לחקות אותן, אבל מותר ללמוד אותן לצורך ידיעה עיונית כדי להבין ולהעריך את כל אפסותן.' (רש"ר הירש, דברים, יח', ט') הל' מלכים לרמב"ם (פרק יא', י - יא) 'אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון ונכשלו" (דניאל יא, יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה', אבל מחשבות בורא עולם, אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג, ט). (שם, יב' - יג'( 'כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה, אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.' 'אמנם, הדתות שנוסדו על יסוד התורה והנביאים, להן ודאי יש ערך נכבד, שהרי האוחזים בהן הם קרובים אל אור ד' ודעת כבודו – אף על פי שחסר להם היסוד, שרק ליחידים מהם אמנם נגלה גם זה, שתכלית חפץ ד' בעולמו מוכרח הוא להיגמר על ידי ישראל, כמו שהתחיל הוא יתעלה מעשיו להודיע כבודו וגדלו על ידי עם זה בחר לו, כן גם כן יהיה הגמר והחותם של מלאת כבוד ד' את כל הארץ גם כן על ידי אורם של ישראל – מכל מקום כבר יוכלו להמצא בהם, על ידי הכללים המוסריים הגדולים שלקחו להם מאור התורה, שהחייתה בהם גם כן ביתר עז את הרגש האנושי הטהור, יחידים בעלי רוח טהור, שמקיבוצם יקבעו להם מנהגים דתיים, הממלאים את תעודתם, לרומם את הנפש למדות טובות, לאהבת ד' ויראתו, על כן הם חייבים ודאי ללכת בדרכי מחוקקיהם המוחזקים באומתם לאנשי קודש לפי ערכם ותכונתם.' ('לנבוכי הדור', הרב אברהם יצחק הכהן קוק) 'השאלה ע"ד מדיניות ודתיות, היא לגמרי צדדית. ערך ישראל בארץ ישראל יתברר שהוא עומד ממעל לכל תוכן של מדיניות ודתיות מורגלה. כשיתחזק רוח העם בקרבו ע"י שבתו אל ארצו וממלכתו, יתחילו סגולותיו העתיקות לצאת לאור עולם, ורוח הנבואה בהוד האלהי שלה יצא ממחבואו, ויתעלה מכל חופש של דיבור, מדומה וארעאי, שהוא נוהג בארצות המנומסות לפי רוח זמנינו. ובמשך איזה תקופה הלא מוכרחת תהיה תנועה דתית מהפכנית לצאת מכוחן של ישראל, לטהר ולצרף את כל סיגי האליליות, והחמרנות הגסה, המסובכים ברוחות העמים והדתות השונות, למען צרף את כל מערכי רוח האדם, באופן שיוכשר להתעלות למידת השלום והחופש המוחלט. "והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו, ונשאר גם לאלהינו", "ועתידין תיאטריות וקרקסאות שבחו"ל שילמדו שרי יהודה בהם תורה ברבים", בין תורה פוליטית מבשרת שלום וחירות, כדעת תוספות, שהם בתי החול של חברת העם, ובין תורה דתית, מוזהרת מזוהר האור של דעת האמת האלהית, ואהבת דרכי ד' בחיי היחיד והחברה, כדעת רש"י במגילה שם (ו.), ואז נתעלה מעל לגבולה של השאלה הפרטית הזאת.' (אגרות הראי"ה, כרך ג' – אגרת תתע"א, ועיין אגרת תקנ"ז, הדגמה לכך) אמונת ישראל לעומת המיתולוגיה (בהכוונת ת"ח): 'תולדות האמונה הישראלית' - יחזקאל קויפמן, הוויכוח על המיתוס – מאמריו של פרופ' שלום רוזנברג, 'אנציקלופדיה מקראית', 'לקסיקון לדתות בנות זמננו' – פרופ' ג'ון ר. הינלס. התמודדות רוחנית עם נצרות ומיסיון (ויכוחים, פולמוס ויחס להידברות – בהכוונת ת"ח) 'ויכוח הרמב"ן' (כתבי הרמב"ן – מוסד הרב קוק), 'ביטול עיקרי דת הנוצרים' (רבי חסדאי קרשקש), 'אוצר ויכוחים' (יהודה דוד אייזנשטיין), מאמרי ומחקרי פרופ' דוד פלוסר, 'יהדות ומינות' – הרב שלמה אבינר, 'תמיהה ומבוכה – הנצרות אל מול תקומת מדינת ישראל' - הרב אברהם צבי הלוי רבינוביץ. 'המוקש הנוצרי' – יעקב צורישדי, מכיל הערות הרב צבי יהודה (ידיעות ספרים), 'העימות', הגרי"ד סולובייצ'יק, בתוך 'דברי הגות והערכה' (תשמ"ב) עמ' 117-136, 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי' – רבי אליהו בן אמוזג (עריכת הרב אליהו רחמים זיני), פרסומי ארגון 'יד לאחים' כנגד המיסיון, קונטרס בעניין 'הקרן לידידות' (זמין להורדה ברשת) – גב' מינה פנטון (כתגובה על הספר 'תומכים בישראל' של דיוויד ברוג), 'על פתחה של רומי' – משה בן דויד (והרב דניאל עשור) פרק שלם בתוך הספר 'האיש על העדה' – על הרב שאר ישוב הכהן. התמודדות והכרות עם דת האסלאם ומזרחנות (בהכוונת ת"ח): 'באוהלי קדר' – אפרים בן יוסף, ספרי החוקרת חוה לצרוס-יפה, לחיות עם האסלאם – רפאל ישראלי (הוצאת אחיאסף), 'להכיר את החמאס' – שלומי אלדר, 'ג'יהאד ושנאת יהודים' - מתיאס קונצל. ספרי המזרחנים: פרופ' ברנרד לואיס (מהבכירים בעולם), ד"ר דוד בוקעי, ד"ר גיא בכור. התמודדות והכרות עם כתות ודתות המזרח (בהכוונת ת"ח): 'הודו' – עזריאל קרליבך, 'מהודו ועד כאן' – בעריכת הרב אלחנן ניר (ראובן מס), 'פגש את בודהא' נחום לנגנטל, 'זרמים וכיתות ביהדות' (בית שני) – ר' אברהם קורמן, מאמרי הרב דניאל עשור, פרסומי ארגון 'יד לאחים', על מדיטציה יהודית – ספרי הרב אריה קפלן, ספרי הרב ד"ר נתן אופיר. [1] מפאת חשיבות העניין, נביא כאן הרחבה קצרה בעניין יחס הרצי"ה והרב הנזיר, לאישי אקדמיה בכירים: בין שומעי לקחו הרבים של הרב הנזיר זצ"ל, ניתן היה לראות גם אנשי שם, מובהקים בתחומם אשר ראו בו, באיש הפלא, את מורם ורבם. כתב תלמידו, פרופ' אשר אנדרה נהר ז"ל (תרע"ד-תשמ"ח), מבכירי אישי הרוח שביהדות צרפת וממחוללי זרם לימוד המהר"ל באירופה, כתב אודותיו (הקדמת ספר 'רואה אורות' לפרופ' חיים ליפשיץ): "מורה דורנו, מורי ורבי מרן רבי דוד כהן, הרב הנזיר זצ"ל, מחבר הספר הנפלא "קול הנבואה" שהואיל בטובו ובענוותנותו לקבל את פני כמה פעמים בסוכתו ולשתפני בשיעוריו בליל הושענא רבה..." (וראה גם מאמר של אנדרה נהר המתאר בקווים מעטים את הרב הנזיר בספרו "ובכל זאת" וכן את מכתבו הנלהב אודות הספר "קול הנבואה" – 'נזיר אחיו' – כרך א'). פרופ' שמואל הוגו ברגמן ז"ל מהאוניברסיטה העברית, מומחה בתורת ההיגיון היה בא לשמוע מהרב הנזיר את הפירוש ה'נכון' של הפילוסוף עמנואל קנט. כמו כן, הרב הנזיר שוחח ארוכות עם אברהם יהושוע השל, שסוגיית הנבואה משכה את לבו... ופעם, חתם 'הנזיר' שיחה ארוכה עם א"א (לואיס) פינקלשטיין, בדברים: "יהי רצון שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהינום" (ע"פ יומא פז.) (מובא אצל פרופ' דב שוורץ). גם עם פרופ' גרשום שלום, ערך הנזיר שיחות רבות, אם כי, כמובן שהם לא ראו את הדברים 'עין עין', וכך כתב הרב אליעזר מלמד (פורסם בעיתון "בשבע" גיליון 479): 'פגישת הרב הנזיר ופרופ' גרשום שלום: סיפר הגאון הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה, שפעם אחת נכנס חוקר הקבלה המפורסם פרופ' גרשום שלום אצל אביו - הרב דוד כהן הנזיר זצ"ל, תלמידו המובהק של אור ישראל וקדושו מרן הרב קוק זצ"ל, ושוחחו ביניהם במשך שעות בכבוד וידידות. בסיומה של השיחה פנה הרב הנזיר אל פרופ' שלום ואמר לו בחיוך: "רב גרשום, אתה תוכל להיות בוכהלטר (מנהל פנקסים) מצוין של ספרי הקבלה, אבל מקובל ממש לעולם לא תהיה". אגב, פרופ' שלום כנראה לא נפגע מכך, שכן כתב מספר פעמים שהמקובל החי היחיד בדור הוא הרב קוק. כל השאר הם יודעי קבלה חשובים ונכבדים, אבל לא מקובלים (כעין האר"י והרמח"ל וכיוצא בהם). "בהקשר לזה אזכיר את פרופ' רבקה ש"ץ אופנהיימר ז"ל, שהייתה מגדולי חוקרי הקבלה והחסידות, ומתלמידותיו החשובות של פרופ' גרשום שלום. היא הייתה רגילה לבוא במשך שנים אחת לשבוע אל מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל כדי ללמוד עמו. גם אני ראיתי אותה שם מספר פעמים ממתינה להיכנס אל הרב, ובתור בחור צעיר מאוד לא הבנתי מה האישה הזו עושה שם תמיד. סיפר לי חברי, הרב זאב סולטנוביץ', שפרופ' רבקה ש"ץ סיפרה לו שפעם פגש אותה פרופ' שלום באוניברסיטה ושאל לשלומה ולמעשיה, ובתוך דבריה סיפרה לו שהיא לומדת עם הרצי"ה קוק. פרופ' שלום הרהר מעט ואמר בצער מסוים: "רבקה, מה שאת זוכה, אני לא זכיתי".עוד סיפרה פרופ' ש"ץ, שהיא ידעה את דעתו הביקורתית מאוד של הרצי"ה כלפי מחקריו של פרופ' שלום, (למשל, מאמר 'התורה והגאולה' – ב'לנתיבות ישראל' - הערה ש.ה) ואף על פי כן, לא שמעה מהרצי"ה מילה שלילית אחת על פרופ' שלום. היא העריכה מאוד את מידת הגבורה שלו, שידע להתאפק ולא לנסות להשפיע עליה בדבר זה. ההיכרות של פרופ' רבקה ש"ץ עם הרצי"ה, הניבה לימוד מעמיק בכתבי הרב זצ"ל וסדרות של הרצאות באוניברסיטה העברית שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי מאות סטודנטים. היא גם סיפרה שעמיתיה הפרופסורים אמרו לה בקנאה: "רבקה, כשאנחנו רואים קבוצה של סטודנטים עומדת בלהט ויכוח ודיון, אנחנו יודעים שהם יצאו מהרצאה שלך על הרב קוק". היא הכינה טיוטה של מבוא נרחב למשנת הרב קוק, ולא הספיקה להשלימו עד שהמחלה הכריעה אותה. (כך גם ארע למחקרו האדיר של פרופ' יוסף בן שלמה ז"ל, על תורת הרב זצ"ל – וחבל על דאבדין. – הערה ש.ה)