תודעה יהודית, הגות, חינוך ומשפחה
  www.shirat-rash.022.co.il
'שירת רש' - מאת הרב שי הירש
יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  הזמנת הרצאות למוסדות חינוך  |  למכון תורני תורת שלמה  |  להזמנת הלקט 'המחזיר שכינתו לציון'  |  להזמנת הספר 'עטרת שלמה' - חדש  
שאלות באמונה בעקבות ניסיונות להחזיר בתשובה ע"י הפחדות - שו"ת בני נוער
13:02 (17/06/14) שי הירש

החזרה בתשובה על ידי "הפחדות": שאלה: נמצא בידי ספר מסוים מתוך סדרת ספרים באמונה, שנכתב, כנראה, במטרה להחזיר אנשים בתשובה, ושעוסק בשכר ועונש בעולם הבא. מיותר לציין, שקריאת הספר, לא רק שלא החזירה אותי בתשובה, אלא גם פגעה קשות באמונתי, כיוון שספר זה הציג את היהדות, בדומה לאסלאם, כדת המבוססת על הפחדות איומים וכדו' בספר מתואר בפרוטרוט כל מיני עונשים הצפויים לחוטאים בעולם הבא. דבר נוסף שמפריע לי היא העובדה שהמחבר (שהעדפתי לא לציין את שמו) מבסס את דבריו על חז"ל ובמיוחד על רבנים מקובלים כדוגמת האר"י, דבר שמעמיד במבחן קשה את אמונתי בדברי חכמים. כיצד אפשר להתייחס לספר זה, האם יש לספר כזה מקום?! אשמח לקבל תשובה, שמוליק. תשובה: לשמוליק שלום רב, יישר כוחך על תביעתך הבלתי מתפשרת לעבוד את הקב"ה מתוך אהבה ואמונה אידיאליות ולא מתוך אונס וכפייה הנובעים מקטנות הנפש. בשאלתך היטבת לנסח את זעקת הנפש הישרה של בן דורנו, לנוכח ספרים אלו ודומיהם, הנובעת מחוסר מוכנות להשלים עם עולם אמוני נעדר אידיאליות ושגב, ומלא בערפילים נוראיים על דבר מושג כבוד האלוקים. ("יסורים ממרקים", לראי"ה קוק זצ"ל) הספר הנ"ל לא מיועד לך כלל! הוא נועד לאנשים שציור יראת השמים שלהם שונה מציורך, ואינו מבוסס, בשלב זה, על "עשיית האמת מפני שהיא אמת – ולא מפני דבר אחר בעולם" (כדברי הרמב"ם), עבור אנשים אלה, זהו "המזון הרוחני" המבריא אותם ואיתו הם חשים בנוח, סגנון אחר לא מובן להם והם גם לא מחפשים אותו. גם אותם אסור לנו להפקיר, וזהו תפקידו של ספר זה. ועל כן היחס איליו מורכב. כמובן, שעל מנת ליצור תנועת תשובה, במובן המלא של המושג - שהוא התעלותה והתפתחותה של כל המציאות אל תכליתה ובכלל זה שיבת כל כוחות החיים של האומה ומתוך כך של כל יחידיה אל תוך הופעתם בחיים הממשיים אין די בספר זה ובדומיו, אלא יש להעמיק ולרומם את כל כוחות החיים ולא לדכא אותם ע"י התמלאות בלבדית במושגי "עוה"ב", כשהם לעצמם, באופן המנותק מ"הפרוזדור" המוביל "לטרקלין". צורת ההסברה המופיעה בספר זה, זרה לחלק החושב שבדור, שהוא החלק העיקרי שבו ('עקבי הצאן'- לראי"ה קוק) וסגנון שכזה אינו פועל על חלק עיקרי זה פעולה ברוכה, כי אם יוצר צביון קריקטורי ומשונה ליהדות. נזקיה של יראה פסולה זו הינם רבים. היא עלולה להביא לשנאת ה' והתורה, אטימות המחשבה והלב, חולשת רצון ואמונה עצמית, דחיקת המוסר, אגואיזם רוחני, זיוף עצמי, ועצבות. (רשימה חלקית על פי תת-הנושאים בספר "מפתחות לכתבי הראי"ה" ערך "יראה פסולה") וכן אתה עצמך - מעיד על "השפעתו הברוכה" של ספר זה עליך ועל תפיסתך את היהדות... מורנו הרצי"ה קוק זצ"ל היה משתמש בביטוי חריף בהקשר זה: "דור שלא מפחד להישרף בטנקים, גם לא מפחד להישרף בגיהנום"...(שיחות הרצי"ה, 'הדור') עצתי לך היא כי תחליף את הספר הזה בספר אחר, כדוגמת "אורות התשובה" לרב קוק זצ"ל עם ביאור קל לקריאה ולהבנה. ונסיים בדבריו הידועים של מרן הרב קוק זצ"ל באיגרת הידועה בשם: "אגרת התשובה". (אגרות ראי"ה שע"ח) "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו". בברכה רבה, שי הירש, 'חברים מקשיבים'. תיאורים מפחידים במדרשים על 'שכר ועונש': שאלה: שלום ראיתי מדרש אחד על העולם הבא וזו לשונו: "אמר ריב"ל פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאני אליהו הנביא ואמר לי רצונך שאעמידך על שער גהנם? אמרתי לו הן, הראני בני אדם שתלויים בחוטמיהם, ובני אדם שתלויים בידיהם...ונשים תלויות בדדיהן..." (מסכת גיהנום) ורציתי לשאול: א) איך אנו יודעים מה באמת קורה שם? הרי נאמר "עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו"? ב) האם לא מוגזם יהיה לומר שהתיאורים שמופעים שם הינם פרי דמיון, ולא מציאות? ד) מדוע לא כתבה התורה ולו ברמז את הצפוי לנו בעולם הבא? (ואל תחשבו משאלה זו שאיני מאמין בשכר ועונש שהוא מעיקרי היהדות) תשובה: שלום וברכה, ביחס לשאלותיך, שאלת: כיצד אנו יודעים מה יהיה שם? והתשובה היא: א. על פי הכתוב בתנ"ך, שהוא דברי הנביאים. ב. על פי קבלת חז"ל מן הנביאים. ג. ספרות האגדה והמדרש המרחיבות את דברי הנביאים. ד. השכל הישר המאשר את דברי הנביאים. ה. הכי חשוב – אנו כלל לא עוסקים במה יהיה שם... אלא כיצד עלינו כאן להיות מוסריים יותר - כאן. כמו שהורונו הנביאים... וזוהי מטרת המדרשים השונים שנכתבו בעניינים אלו. אין כאן עיסוק וחיטוט סקרני בבלתי נודע, ועריכת "סיור מודרך בגיהינום" לקורא... אלא בראש ובראשונה לימוד מוסרי הנובע מתוך התבוננות של השכל הישר על המציאות – והסקת המסקנות הנדרשות. אציע פירוש מוסרי רוחני למדרש שהבאת: "רצונך שאעמידך על שער גיהינום" –– לעמוד על סוד העניין – שער גהנם – מה יכול להביא את האדם לחיות בגהנם כבר בעולם הזה? – קנאה תאווה כבוד. כאשר תבין שיש בני אדם "שתלויים באפם" – רחרחניים, מחפשי מריבה, וזה גרם לצרותיהם, לאי- יציבות, ארעיות. ("תלויים") אחרים "תלויים בזרועותיהם" – "בעלי זרוע" המטילים אימתם על הבריות וסופם לבוא על גמולם. "על דאטפת אטפוך וסוף מטפיך יטופון". נשים "תלויות בדדיהן" – שימוש לא נכון בנוי וביופי שהקב"ה חנן אותן בהם. לעומת דוד המלך ע"ה בעל ההתבוננות המוסרית במציאות שינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה, שנאמר: (תהלים ק"ג) ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו. מאי כל גמוליו? אמר רבי אבהו: שעשה לה דדים במקום בינה. טעמא מאי? אמר רב יהודה: כדי שלא יסתכל במקום ערווה; רב מתנא אמר: כדי שלא יינק ממקום הטינופת. (מסכת ברכות י.) בדור שלנו, מתחדשת קריאה אמונית בכל אותם התיאורים ה"מפחידים" ובמדרשים השונים שכולם באו כדי לסבר את האוזן, "דיברה תורה כלשון בני אדם", ויש להבינם לאור העקרונות שציינו לעיל. ואם יחשוב האדם כי "גן ועדן וגיהינום" אלו מושגים ערטילאיים ומופשטים מעין "מציאות וירטואלית" ועל כן לא נוגעים אליו לכן אומרים לו חכמי המדרש – "תבין שאתה שייך לזה מאוד"... תבין שזו מציאות ממשית שאתה קובע כיצד היא תראה – יותר נכון, כיצד אתה תראה... ועל כן באו התיאורים החדים, על מנת שלא להשאיר שום ספק בכוחו ובהשפעתו של האדם על הבריאה ומתוך כך – אחריותו על מעשיו. כלומר, יש כאן תביעה להגדלת תודעת אחריות האדם על מעשיו. ההבנה שמציאות העוה"ב היא ההמשך הטבעי של עולמנו זה. ("פרוזדור" ו"טרקלין") מדרבנת את האדם לפעול, ליצור, ולעמול שהרי יש כאן מהלך אחד, אחדותי ואורגני. משום כך אף נעשה שימוש בהשאלה במונחים משפת היום יום שלנו – למרות שברור שאין זו כוונתם המקורית (גן עדן וגהנום למשל – אלו מקומות פיזיים על פני כדור-הארץ – רמב"ם הקדמה לפרק "חלק" וכוזרי סוף מאמר א') ואילו מציאות רוחנית כמו עוה"ב איננה מתרחשת ב"מקום" היא לא "מוגבלת" ע"י שטח, ואינה בעלת מסה, אינה תופסת נפח וכו' (ספר העיקרים, מאמר ב'). זהו אחד ההסברים לשאלה: מדוע התורה לא ציינה את השכר בעוה"ב במפורש מפני שהיות שכר ועונש בעוה"ב הוא דבר פשוט וטבעי המתבקש מהשכל היישר שהרי במוות - הגוף חוזר לעפרו והנפש חוזרת למקור שממנו חוצבה. "שכר רוחני" הוא דבר פשוט. חידושה של התורה הוא שהמצוות יוצרות גם מציאות גשמית, פיזית, ארצית, בעולם הזה, ולכן התורה מתמקדת בו. עניין הישארות הנפש נמצא גם ב"תורות" אחרות ואף הפילוסופים סברו כך אם כן אין זהו ייחודה של תורת ישראל. (עיקרי הדברים מתוך רמב"ן על התורה) לרב קוק זצ"ל יש הסבר נפלא משלו לשאלה זו. (אורות-התורה פרק ח' פסקה ה') (והסברים נוספים בספר "נשמת חיים" לרבי מנשה בן ישראל פרק ב', ובהקדמת הרמב"ם לפרק חלק) בכל מקרה ידידי, מומלץ מאוד להיות בקשר עם ת"ח שיוכל לכוון אותך בענייני אמונה והלכה. מקווה לשמוע ממך בהמשך, שי הירש, 'חברים מקשיבים'.