תודעה יהודית, הגות, חינוך ומשפחה
  www.shirat-rash.022.co.il
'שירת רש' - מאת הרב שי הירש
יום ש', יא’ בחשון תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  הזמנת הרצאות למוסדות חינוך  |  למכון תורני תורת שלמה  |  להזמנת הלקט 'המחזיר שכינתו לציון'  |  להזמנת הספר 'עטרת שלמה' - חדש  
בעקבות דיון ציבורי שנערך לאחרונה (טבת התשע"ג), מוגש לקט מדברי גדולי דורנו זצ"ל, בעניין פקודה הסותרת דין תורה בענייני ישוב ארץ ישראל ושלמותה
13:27 (27/06/14) שי הירש

בעניין פקודה לעבור על דברי תורה בס"ד טבת התשע"ג. בעקבות דיון ציבורי שנערך לאחרונה (טבת התשע"ג), מוגש לקט מדברי גדולי דורנו זצ"ל, בעניין פקודה הסותרת דין תורה בענייני ישוב ארץ ישראל ושלמותה[1] מדברי מרן הגרצי"ה קוק זצ"ל: לא תגורו!!![2] א. "ועל זה (עיכוב תקומת קודש נחלת ד' לעם ד') עתידין לתת את הדין כל גדולי ישראל ומהם יבקש ד' עלבון הבית העלוב" (אור-החיים, ויקרא כה, כה). ב. חטא ופשע מסירת קרקעותינו לידי גויים אינו אלא חולשה של חסרון דעת אמונה ולא יותר - וזה לא לטובתם של ישראל אלא לרעתם ולכשלונם חלילה, כמו לרדיפתם ולסכנתם, ד' ישמרנו, ולחרפתם ולדראונם. ג. אין שום צד היתר, לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו לגויים, ח"ו, לצמיתות ובהחלט, ולפיכך החיוב על כל אדם מישראל, ועל כל גדול תורה בישראל, על כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז, ומן השמים יסייעונו. ד. בענין מצוה דרבים, של כל ישראל, להגנת שלמות אחיזתנו בארץ חיינו מורשת אבותינו, אין שום מקום וענין להשתמט מזה, מפני השייכות לכך גם של אנשים שאינם ברורים ומוחזקים בכשרותם, ואפילו היו ברורים ומוחזקים שאינם כשרים. גם לפני הופעת הציונות, גם בתקופה הקודמת, בתקופת חיבת ציון, שגדולי גאוני ישראל היו שייכים אליה, והיו שייכים אליה ופעילים בה גם הרבה לא-כשרים בדעותיהם וארחותיהם, ולא הסתייגו ממנה בשביל כך גם גאוני וצדיקי ישראל ממצות כלל ישראל, מצות תקומת עם ד' ונחלתו. ואלה דברי קדשו של רבן של ישראל הנצי"ב זצ"ל בספר "שיבת ציון": "אחרי שנתעורר הרעיון בקרב ישראל מקצה העולם ועד קצהו, בכל מקום אשר אנחנו מפוזרים, וקול המון כקול ש-די בדברו ע"י נביאיו, וע"כ עלינו להמשך אחר קול דבריו זה ולבטוח בו ית' שיגמור אחרינו. הסגולה של חברת ישוב א"י היא ההתאחדות של הרבה דעות שונות למרכז אחד, אשר הוא תל תלפיות לכל פזורי עם ד' הן במקומות מפוזרים הן בדעות ששונות בהליכות עולם של ישראל, וזכינו שזה הענין של ישוב הארץ הוא הבריח התיכון המבריח את ישראל מקצה העולם ועד קצהו לדעת אחת". ה. ולפיכך כל מה שייעשה בזה, בנגוד ובקלקול לשלימות תורת ישראל ותוקף בטחון ישראל, אם מצד שיבושי מדינאים או מצד היסוסי תלמידי-חכמים, הוא בטל ומבוטל מעיקרא ולעולם, בכוחם של כל ישראל, מעתה ועד עולם, ואין לכל זה שום ערך משפטי וממשי, ואי עבדי לא מהני, ד' צ' עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה". "אין שום צד היתר, לאיסור תורה זה של מסירת נפש קרקעותינו לגויים, ח"ו, לצמיתות ובהחלט, ולפיכך החיוב מוטל על כל אדם מישראל, ועל כל גדול תורה מישראל, ועל כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז, ומן השמים יסייעונו". חיוּב מוחלט[3] ב"ה, יום זכרון-קדשו של רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל כ' טבת התשל"ז. על כל יהודי, הנאמן לישראל, לעמוד במסירוּת-נפש שלימה וגמוּרה, נגד זה רשע-כֹסל של ניוון-הבגידה הטיפשי המגועל והמבולבל של הפקרת מה-שהוא של ארץ-חיינו, והוצאתו מרשותנו אל רשוּת נכרים לצרור אותנו, חלילה. כמו בכל כפייה, איזו שהיא, אם מצד נכרים או מצד יהודים, המחייבת מסירות-נפש ככל חוקותיה ומשפטיה, כן ועל-אחת-כמה-וכמה בזו שהיא שקוּלה ככל מצוותיה של התורה. ובתֹקף גדולתה וקדושתה זו של אמתיות מסירות נפשותינו על כך, תתגלה ברכת ד' אלהי ישראל, בתקומת עמו ונחלתו, להפר לעקור ולבטל כל מיני מחשבות ועצות אלה, שזִכרם יִשאר רק לדראון-עולם בדברי ימי ישראל. ונצח ישראל יִכּוֹן ויקוּם לעד כימי השמים על הארץ ברוממות ישועתנו השלימה. להאזנה לחלק א - שיעורו של הרב שי הירש בנושא - 'חובת הציות לפקודה צבאית ומגבלותיה'. - לחץ כאן - (שמור במחשב והפעל) לצפייה בחלק ב' - דעת תורה בעניין פינוי חלקים מארץ ישראל (הועבר בתשע"ה) *YouTube:g-pp7EOyN0U* דעת תורה בענין פינוי חלקים מארץ ישראל[4] בתשובה לשאלתך על דעת תורה בענין השתתפותך במסגרת שרות מילואים לעזור בפינוי אדמות ומבנים ביש"ע ובגולן, הננו להודיע דעתנו: כיון שנפסק על ידי רוב הרבנים בארץ שיש איסור לפנות שטחים בארץ ישראל ולמוסרן לגוים, לפי מה שכתב הרמב"ן (וכן פסקו באחרונה בכנס רבנים שנוכחו יותר מאלף רבנים וראשי ישיבות) וכן פסקו גם ברבנות הראשית הקודמת, וגם במועצה הקודמת לה, הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי, כפי שנפסק (הלכות מלכים פרק ג' ט') ברמב"ם, שגם אם המלך צוה לעבור על איסור דברי תורה אין שומעין לו. הרב אברהם שפירא הרב שאול ישראלי הרב משה צבי נריה תשובת מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל בעניין פסק ההלכה הנ"ל: [5]: להערכתכם, אם יגיע יום מבחן, האם חיילי ה"הסדר" יצייתו לפסק ההלכה הזה?". תשובה: "ב"ה זכינו להעמיד תלמידים רבים שנלחמים במסירות נפש מתוך צו התורה, מתוך גישת ההלכה, וזה מה שמדריך אותם. וכשם שמקיימים את העשה כך באותה נאמנות ומסירות, יקיימו גם את הלא תעשה ולא יסכימו להישמע לפקודה של פינוי יהודים מחברון או מכל עיר אחרת ביש"ע" מפסקי מרן הגר"ש גורן זצ"ל: מכתב בעניין סירוב פקודה הנוגדת דין תורה[6]: ב"ה ט"ו בכסלו תשנ"ד לכבוד יקירנו ומיודענו, הרה"ג ר' אליעזר מלמד שליט"א, רבה של המושבה הר-ברכה ומזכיר רבני יש"ע. שלומך ישגה. לשאלותיך מתאריך י"א בכסלו תשנ"ד, האם חייל שמקבל פקודה לפנות ישוב יהודי מיש"ע צריך לסרב לבצע פקודה זו, משום שהיא נוגדת את מצוות ישוב הארץ, או שמא מאחר שהממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי הטילה עליו לפנות ישוב, עליו לבצע את הפקודה? שתי תשובות לי על הנ"ל: א. ברור כי לפי ההלכה חייל שמקבל פקודה הנוגדת את חוקי התורה, עליו לקיים את ההלכה של התורה ולא את הפקודה החילונית. קל וחומר ממלך, שדרשו חז"ל במסכת סנהדרין מ"ט, א', את המקרא (יהושע א, יח): "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת", יכול אפילו לדברי תורה? תלמוד לומר: "רַק חֲזַק וֶאֱמָץ". ופירש רש"י: "רקין – מיעוטין. שאם בא המלך לבטל דברי תורה, אין שומעין לו". וכך פסק הרמב"ם בהלכות מלכים (ג, ט): "המבטל גזירת המלך בשביל שנתעסק במצוות, אפילו במצווה קלה, הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד, דברי הרב קודמין. ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה שאין שומעין לו". על אחת כמה וכמה שאין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה, מפני שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה, כמו ששנינו בתוספתא עבודה זרה (פ"ד ה"ג), וכן שנינו בספרי דבי רב פרשת ראה (פיסקה פ'), הדורש את הפסוק "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ", אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף. מה אם מצווה דוחה את פקודותיו של המלך, על אחת כמה וכמה שהיא דוחה פקודות של הצבא. ומכאן תשובה לספקותיך שכתבת "או שמא מאחר שהממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי הטילה עליו לפנות ישוב יהודי, שמא עליו לבצע את הפקודה". הרי גם המלך נבחר בישראל בצורה דמוקרטית[1] ועל פי נביא, אף על פי כן אין כח בפקודת המלך לדחות קיום מצווה כנ"ל, למרות שמעמדו של המלך עולה על מעמד של כל ממשלה חילונית בישראל. בודאי שאין בסמכותה להכריח חייל לעבור על מצוות התורה. בנידון דידן לא רק מצוות ישוב ארץ ישראל עומדת בפני הפקודה הצבאית אלא גם איסור "לא תחנם" שדרשו חז"ל במסכת עבודה זרה כ' א': לא תתן להם (לגוים) חניה בקרקע. וכן פסק הרמב"ם בפרק י' מהלכות עבודת כוכבים הלכה ד', שאסור למכור לנכרים קרקע בארץ ישראל, כמו שכתב שם הרמב"ם: "ומפני מה אין מוכרין להם, שנאמר: לא תחנם, לא תתן להם חנייה בקרקע, שאם לא יהיה להם קרקע – ישיבתם ישיבת עראי היא". וכאן הרי (פקודת) פינוי הישובים מיהודה ושומרון היא כדי להסגיר את האדמה של הישובים לערבים, שהיא עבירה כפולה ומכופלת, בודאי שאין לכפות על חייל לעבור כמה עבירות חמורות של התורה. תשובה שניה נוספת לשאלתך היא, כי הממשלה הזאת אינה נשענת על רוב יהודי, אלא על קולות של הערבים, ומבחינת ההלכה אין לה תוקף של רוב, לכן הוראות הממשלה לפנות את הישובים היהודים אין לה שום תוקף וסמכות של רוב העם. אי לזאת, ברור שהחיילים צריכים לסרב לפקודות לפנות ישובים יהודים בארץ ישראל הסותרות את מצוות התורה, ועל זה אמרו חז"ל: "דברי הרב ודברי התלמיד דברי הרב שומעין". בנוסף לכך, הרי מקרא מפורש הוא בתורה (במדבר לג, נא-נה): "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם… וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ… וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ" על אחת כמה וכמה שאסור לנו באיסור חמור ביותר לפנות ישובים יהודים שבנו אותם בעמלם ויושבים בהם יהודים, כדי להסגיר אותם לערבים, שאין להם חלק ונחלה בארץ הזאת. כיצד יענו חיילים לשואליהם שאלה: בזמן האחרון עורכים בצבא סדרות חינוך בנושא פינוי הישובים, וכל חייל נשאל: במידה ותקבל פקודה לפנות ישובים, האם תבצע אותה? והרבה חיילים עונים שלא יבצעו. ואז נציגי חיל חינוך מנסים לשכנע אותם שהם חייבים לבצע את הפקודה, ואף מאיימים ומודיעים להם שהעונש על סרוב פקודה הוא חמור, ונדמה שאף קידומם בצבא ייעצר אם יצהירו שלא יקיימו את הפקודה. האם החיילים חייבים לומר את כל האמת, ולהצהיר שלא יסכימו לפנות ישובים, או שמא מותר להם להסתיר את דעתם? תשובה: על החיילים לשתוק ולא לענות על שאלות אלו, כי אסור להם לשקר ולומר שהם יצייתו לפקודה, שהרי "מדבר שקר תרחק", ולענות שהם יפרו את הפקודה גם כן אינם צריכים, כדי לא לעורר שנאה נגדם, לכן מוטב שישתקו ולא יענו עליה כלל, ויקיימו את מאמר חז"ל: "מלה בסלע שתיקה בשני סלעים". זוהי תשובתי הברורה בנידון, והנך רשאי לתמצת אותה כפי הצורך. אני לא יכולתי לקצר אותה ולענות לך ללא הנימוקים הנ"ל. בברכת התורה והארץ הרב שלמה גורן שיעור מספר 3 - שיטת מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל *YouTube:xIi9DAu0zyA* מדברי פאר גאוני הדור, מרן הגר"א שפירא זצ"ל: על זכותם וחובתם של רבנים להביע דעת תורה/ מהרב הגאון אברהם שפירא זצ"ל[7] לאור הידיעות שהיתה כוונה לתבוע את הרב הגאון שלמה גורן זצ"ל למשפט על חוות דעת הלכתית שנתן בעניין פינוי חלק מארץ ישראל, הנני להביע בזה מחאה בשמי ובשם ציבור הרבנים למען כבוד התורה. א) אמונת אומן של כל יהודי נאמן וכשר היא שהתורה היא מעל כל דבר הקיים בעולם, וכל בעיה נבחנת לאורה של ההלכה בתורת ישראל. מי שאינו מאמין בזה אין לו אמונה יהודית, כי הם חיינו ואורך ימינו. ב) זכותו ואף חובתו של רב בישראל המוסמך להורות הוראה בישראל לפסוק למעשה לכל שואליו מה דעת ההלכה בכל נושא שהוא נשאל עליו, ואף לחוות דעת ההלכה על כל חוק ותקנה איזה שהיא אם היא תואמת גם לדעת ההלכה. חובתו של כל יהודי שומר תורה להימנע מכל פעולה שהיא אסורה לפי ההלכה גם כשהפעולה היא נדרשת מכוח חוק או צו ממשלתי. וכשם שיש מושג של פקודה שהיא בעליל בניגוד למוסר, כך ולא פחות מזה, יש מושג של פקודה שהיא בעליל בניגוד לדין תורה. ג) לפי ההלכה חיובו של אדם בישראל לקיים את מצוות התורה היא מעל לכל חובותיו כלפי גופים אזרחיים כל שהם, ואפילו כלפי השיעבוד האזרחי הרגיל לצווי הממשלה וכך נאמר ברמב"ם הלכות מלכים: "אם גזר המלך לבטל מצווה אין שומעין לו". ד) מבואר בחז"ל שחכמים אמרו לנבוכדנצר: "אם למיסים וארנונות – מלך אתה וצריך לקיים רצונך, אבל אם לתורה ומצוות – אתה והכלב שווים" (ויק"ר לג, ו). חס ושלום אין מדמים שלטון יהודי לשלטון נכרי, וכל שכן לקרוא להם כלב או פודל. כלפי שלטון יהודי יש להתבטא רק בדרך של כבוד וחשיבות, אבל דברי חז"ל אלו יסודם הוא שאין להישמע לשום הוראה ממשלתית שהיא בעליל בניגוד לתורה. כל זה חלק מיסודי האמונה היהודית, ויסוד זה שגור ומושרש בעם היהודי, והוא שהחזיק את קיום האומה היהודית במשך אלפי שנות הגלות הקשה והחשוכה. ניסיון להעמיד רב במשפט על שהורה דעתו בתורה, היא פגיעה נוראה בתורה, ועלולה להצית אש ומחלוקת קשה, שכולנו מבקשים להימנע מזה. מעולם לא הסכימו רבנים בגלל לחצים להימנע מלומר ולגלות דעת תורה שלהם ומלתת הוראות של תורה לכל בעיה הלכתית שהיא, ולא יפחידו אותם באיומים כל שהם, וכל שכן לשנות את דעתם. וכבר כתב בעל הים של שלמה (ב"ק פ"ד אות ט): "…דאסור לשנות דברי תורה אף כי הסכנה, וחייב למסור עצמו עליה… אלא שמע מינה שמחויבים אנו למסור על קידוש השם. ואם חס ושלום ישנה את הדין, הווה ככופר בתורת משה". גם הרבנות הראשית לישראל מיום הקמתה לא היססה מעולם לפרסם דעתה נגד החלטות השלטון כשזה נגע בדין תורה. גם בעניין ארץ ישראל החליטה כמה פעמים שעל פי ההלכה אסור למסור שום חלק מארץ ישראל לידי גויים, ופעם הוגשה תביעה בבג"ץ כנגדה, ושוב בוטלה על ידי העותר בעצמו בהכרה שזה תפקידם של רבנים לפסוק הלכות למעשה לפי דין תורה, והם חייבים לגלות דעתם ברבים. כל זה כתבתי גם בשם הרבה רבנים בארץ אשר ביקשוני כרב ראשי לשעבר למחות ברבים על חילול כבוד התורה באיומים על רבנים שמוסרים חוות דעת הלכתית. פסק הלכה בעניין סירוב פקודה [8]/ הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל א. עצם הדבר שייתכן כיום שאנשים שומרי תורה ומצוות יחשבו וגם יכתבו דברי פקפוק אם באמת מחייבים פסקי תורה והלכה את אנשי הצבא כשהם סותרים את פקודות הצבא. הדבר הוא בשבילי הפתעה עצומה, וכמעט שלא האמנתי לדברים שקראתי. האם יתכן שאדם שומר תורה ומצוות יחשוב שמותר לעבור על דברי תורה משום שישנה הוראה צבאית נגדה ועדין יחשוב את עצמו לאדם דתי, הרי זה דבר והיפוכו! זה היה אחד מהדברים הפשוטים ביותר לכל יהודי מקטנותו, שהדבר העליון לכל יהודי הוא קיום ציווי דבר ה', כפי שנפסק בהלכה. נכון שישנם ניסיונות וקשיים לעמוד בהם, אבל בהכרה ידעו הכל שציווי של בשר ודם בטל ומבוטל לגבי צווי התורה. נכון שישנם נסיונות וקשיים לעמוד בהם, אבל בהכרה ידעו הכל שציווי של בשר ודם בטל ומבוטל לגבי ציווי התורה. יסוד מוסד מאז קבלת התורה, שחיובים או איסורים של התורה, הם החיובים העליונים המחייבים לכל יהודי מעל כל חיובים אחרים, ואם כי לפי הדין יש תוקף עצום ומכריע של השלטון והצבא, אבל במקרה ודעתם מנוגדת להלכה אין לזה כל תוקף. וראה בגמרא בסנהדרין דף מט, ונפסק כן ברמב"ם (הלכות סנהדרין ג, ט), שחייבים לשמוע ולקיים ציווי של השלטון והמלך, אבל אם זה פוגע בדין תורה, אין שומעין לו. ובחז"ל מצינו בויכוח של חכמי ישראל עם נבוכדנאצר מלך בבל שאמרו לו: "אם למיסים - מלך אתה, ואנו חייבים לקיים את כל החלטותיך, אבל אם לתורה ולמצוות - אתה והכלב שווים". זהו ביטוי חריף, ובוודאי שלגבי שלטון יהודי אין להשתמש בביטויים כאלו, לא כלב ולא פודל, אבל המסקנה אחת היא: החלטת שלטון חילוני אינה יכולה לחייב יהודי כשהיא בניגוד לדין. אין שום רב שיכול לעשות פשרות בפסקי הלכה כאילו יתכן לפעול גם נגד הדין. כך החזקנו מעמד באומתנו הישראלית בהיותינו בין הגויים בזמן הגלות, שהחזקנו בהלכה היהודית ללא ויתורים. מצוות ישוב ארץ ישראל היא לפי המקובל אצל הפוסקים מצוות עשה מן התורה, כמו שכתב הרמב"ן, שכוללת עליה לארץ ישראל, להתיישב בה, לכבוש אותה ולהחזיק בה, וזאת בכל שטחי ארץ ישראל, כולל יש"ע והגולן, ועל כן, כל יהודי חייב במצווה זו. ואם כופים על יהודי לפנות ישוב ולמוסרו לידי גויים, זו כפייה לעבור על מצוות עשה מהתורה ואסור לעשות כן, ועל כן פסקו הרבנים מה שפסקו. בנוסף לכך יש גם לאו מהתורה של "לא תחנם" - לא לתת חניה בקרקע לגויים. כנראה שהחינוך כיום אינו מספיק לחנך את כל הנוער ביסודות אמונה. ויש ללמד זכות על בעלי דעה כזו, כדין לימוד זכות על כל אובדי עצות בזמנינו כתינוקות שלא קיבלו חינוך שלם לאמונה בילדותם, אבל ברור שאנשים בעלי דעה כזו אינם יכולים לתפוס מקום בדרג של הנהגת ציבור דתי כשהם מפקפקים במה לבחור, אם בדין תורה, או אם לציית לבשר ודם שהוא מפקד בצבא, בניגוד לדין תורה. ב. נוכחתי לתמהוני בעוד דבר מוזר, שיתכן ואנשים שלעצמן לא יכשלו במעשה הזה, אבל חושבים עצמם למורי הוראות ליצור פשרות, שאמנם כך היא האמת, שאסור מצד הדין, אבל בכל זאת יש נסיבות שבהן אפשר להתעלם מהדין. לפעמים זה מזכיר כאילו יש כאן ניצוץ של סילוף דעות שיש כאילו גם מצווה שבאה בעבירה וצריך לקיימה, ומכניסים גם מושגים לא הלכתיים של רוח הקודש, ומנהיג הדור, ועבד המלך, וערכי תורה חשובים יותר וחשובים פחות וכדומה, שיש לדחותם, שהם לא כהלכה. למעשה הם דברים של אנשים שיש מהם נמוכי דעת בתורה, וחלשים בחשיבה הלכתית שורשית. נכון היה אם היו אומרים שישנו תלמיד חכם גדול שאומר שבתנאים אלו ואלו הדבר מותר משום פקוח נפש, וממילא חייבים לצאת. אבל להתפתל ולומר שאמנם זה איסור אלא פקודת צה"ל מתרת איסורים, או מטשטשת חומר איסור של תורה, וזה דבר חמור מאוד . מה שכתבתי מזמן למחות כנגד "רבעלעך" שמ"ימין" שהתיימרו לפסוק בענייני כלל ישראל, בעניין הריגת בני אדם ובקיום מחתרת נגד הממשלה וכדומה על סמך דעת תורה שלהם. עתה הגיע הזמן למחות באותה מידה, מאידך גיסא, כנגד "רבעלעך" שבאים להחניף לממשלה ונסמכים על מליצות מלוקטות לפסוק בעד ציות לממשלה להתיר איסור גם בניגוד להלכה. גיבוב מליצות וציטוטים מדברי גאונים שיוצרים טשטוש יותר מאשר בהירות, ועל זה כתב המהר"ל בדרוש על התורה: מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל, שעליהם אמרו חז"ל שבגללם המאורות לוקים. ואין כאן מקום להאריך. ברור שמי שלא יכול לפסוק בשאלות חמורות בכל ד' חלקי השולחן ערוך ופסקיו מקובלים בישראל, אינו יכול לפסוק פסקים בעניינם של כלל ישראל, שהם קשים ומורכבים הרבה יותר. כל הכנסת יסוד מחודש שהאיסור איסור, אבל צריך להערים עליו או שצריך להסתיר האיסור או מותר להונות הציבור, זה יכול לומר רק תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, שעל זה נאמר: "רבים חללים הפילה", ופירש רש"י: "שהלימוד הוא מלשון "הפילה", שרצונו לומר: נפל, שהוא גוף שלא התפתח". ועל זה כתב הרמב"ם דברים חמורים מאוד (הלכות תלמוד תורה, ה, ד): "וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע, שוטה וגס רוח. ועליו נאמר: "כי רבים חללים הפילה...", אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי, והם מבקשים להתגדל בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם וקופצין ויושבין בראש לדין ולהורות בישראל, הם המרבים המחלוקת והם המחריבים את העולם והמכבין נרה של תורה והמחבלים כרם ה' צבאות. עליהם אמר שלמה בחכמתו: 'אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים'". יש בגמרא, (סנהדרין כו, ב) דוגמא לשיקול משונה של עמי הארצות לגבי פסקי הלכה. בדין שאסור לקבור אדם ביום-טוב, נאמר שם שרב הונא בריה דרב יהושע הכשיר לעדות כאלו (אנשים) שעברו על האיסור, ושאלו עליו: והרי הם רואים שרבנים מנדים אותם על זה? ומתרץ, דסברי דכפרה מכפרי לן רבנן. היינו שעמי ארצות אלו חושבים שהרבנים אמנם פסקו שזו עבירה, אבל הרבנים יודעים שצריכים לעשות את העבירה הזאת, ועל כן החליטו לטובתם, לנדות אותן כדי שיהיה להם כפרה על החטא שחטאו, אבל בעצם הרבנים מסכימים שצריך לעשות אותה. מין עיוות מחשבות כאלו אנו קוראים בעניין זה בכמה מאמרים בעיתונים שנחשבים לדתיים ומחויבים למצוות. הרבנים אוסרים, אבל יודעים כביכול שצריך לעבור על האיסור, והם אוסרים סתם כך לא כדי לקיים את האיסור, ובגלל אהבת ישראל צריכים לחפות על מין פעולה כזו. כל זה הם דברי שחוק מכאיב לב. כשרבנים פוסקים שזה אסור, כוונתם פשוטה: איסור ללא כל התפתלויות וחיפוש חיפויים. "אין עצה ואין תבונה כנגד ה'". תשובה בעניין גירוש יהודים/ מרן הגר"א שפירא זצ"ל.[9] מנחם אב, ימי בין המצרים תשס"ה בתשובה לשאלותיך בעניין גירוש היהודים מגוש קטיף על מנת למסור חבל ארץ זה לנכרים. יש להאריך רבות בכל סעיף וסעיף כדרכה של תורה ובפרט בעניינים חשובים אלה, אך לעת עתה אשיבך בקצרה, הלכה פסוקה למעשה, למען ידעו בית ישראל דרך התורה והמצווה בה ילכו. א) לפי דין תורה חל איסור גמור למסור קרקע של ישראל לנכרי, משום לאו ד"לא תחנם" ומשום ביטול מצוות ישוב ארץ ישראל המחייבת כל יחיד ויחיד מישראל. איסור זה חל על כל יהודי – אזרח וחייל כאחד. פקודה להשתתף בפינוי יהודים מביתם על מנת למסור את הקרקע לנכרים הינה פקודה הנוגדת את דת תורתינו הקדושה ואסור לקיימה. כל פקודה הנוגדת את ההלכה והכופה לעבור על דברי תורה – אין לה כל תוקף, אסור להישמע לה ואין לאף אדם סמכות להורותה. על כגון זה כתב הרמב"ם – "אין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה אין שומעין לו" (פ"ג מהלכות מלכים ה"ט). כל שיעבור על איסור זה לא יינקה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ב) בכלל איסור מסירת קרקע לנכרים חל איסור לסייע לעוסקים בעבירה. משום כך אין לחסום את הדרך לגוש קטיף או לסייע בכל דרך אחרת לגירוש היהודים מביתם. כמו כן, על חייל הנקרא למילואים להימנע מהתייצבות באם שירותו נועד לאפשר לחיילים אחרים לעסוק בעבירה. ג) חייל או שוטר הפוגע בקדשי ישראל וח"ו משחית חפצי שמים ותשמישי קדושה, כגון ספרי תורה תפילין ומזוזות, בין אם נעשה תוך כדי עסק עבירת הפינוי ובין אם לאו, הריהו מבזה את קדשי ישראל ועובר בלאו ד"לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם". ד) הנותץ דבר מבית-כנסת הריהו כנותץ אבן מן ההיכל (מרדכי פרק בני העיר ובמג"א קנ"ב סק"ו). חל איסור מוחלט על כל חייל או שוטר להשתתף בהריסת בית הכנסת ובית המדרש. ובכלל זה השחתת כלי בית-הכנסת שהם כבית הכנסת (ביאור הלכה סי' קנ"ב). אוי לו ואוי לנפשו של חייל או שוטר המשתתף בעוון זה. ה) חייל או שוטר המזיק לרכוש המתיישבים גוזל הוא. אין כאן "דינא דמלכותא" כי אם חמסנות של מלכות העוברת על דין תורה (ש"ך חו"מ ע"ג סקל"ט). זכותו של כל אדם להגן על רכושו מפני פגיעה או נזק הנעשים שלא כהלכה. ו) על כל יהודי לעשות כל אשר ביכולתו למניעת העבירה. כמו כן חלה חובת מחאה על כל יהודי ויהודי. כמובן שאין לנקוט באמצעים אלימים נגד חיילי צה"ל או שוטרי משטרת ישראל. ז) רק גדולי תלמידי החכמים שבדור כוחם לפסוק בשאלות חמורות בכל חלקי התורה, ופסקיהם מקובלים בישראל, ראויים לפסוק בשאלות אלה הנוגעים לכלל ישראל. כל מי שלא הגיע למדרגה זו עליו להימנע מלפסוק בעניינים אלו, ואם בכל זאת מורה הלכה כבר קרא עליו הרמב"ם (פ"ה מת"ת ה"ד) – "רשע שוטה וגס הרוח, ועליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וכו' ועליו נאמר: וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי והם מבקשים להתגדל בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם וקופצין ויושבין בראש לדין ולהורות בישראל, הם המרבים המחלוקת והם המחריבים את העולם והמכבין נרה של תורה והמחבלים כרם ה' צבאות, עליהם אמר שלמה בחכמתו: אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים". ח) הנוקטים למעשה כפי שפסקו להם רבנים שלא הגיעו לדרגת הוראה בנושאים אלה (כמבואר בסעיף לעיל), אינם בגדר שוגגים ועתידים גם הם ליתן את הדין (עי' פתחי תשובה אה"ע י"ז ס"ק ק"מ, ופת"ש יו"ד סי' צ"ט סק,ה בשם צמח צדק הקדמון). מן המצר בימי המצרים, יאזין ה' לקול עמו ויעננו ברחבה ומתוך צרה ויגון ימציאנו פדות ורווחה וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר. [1] ליקוט: הרב שי הירש. [2] י"ד באלול התשכ"ז. – בתוך "ארץ הצבי". [3] ארץ הצבי – סימן לג'. [4] פורסם בניסן התשנ"ד . להרחבה עיין "ישראל במדינתו" עמ' 503-508. הרבנות והמדינה – עמ' 424. [5] "ישראל במדינתו" עמ' 522. [6] תשובת הרב גורן התפרסמה בגיליון רבני יש"ע מס' 14 בג' טבת תשנ"ד. פניני הלכה – עם וארצו –סימן ו'. [7] בתוך ספרו "מורשה" חלק א'. [8] מתוך מכתב הערות שכתב הרב לספרו של פרופסור אליאב שוחטמן "ויעמידה יעקב לחוק" פורסם בשנת התשנ"ה. [9] התשובה נכתבה בקיץ תשס"ה, לפני גירוש היהודים מגוש קטיף וצפון השומרון והחרבת בתיהם וישוביהם,תמונת הכתבה: רוטר

 
 
חדש באתר והכי נצפים..
בניין אמונה - יסודות
בנין אמונה - הרחבות
משנת המהר"ל
כתבי הרב קוק ותלמידיו
ציונות דתית, ארץ ישראל ומדינת ישראל
השירות בצה"ל וענייני צבא  
הר הבית וענייני המקדש  
ליום העצמאות וליום ירושלים  
ארץ ישראל ובניינה  
אישים
חינוך
חינוך לחיי משפחה
פרשת שבוע ומועדים
אקטואליה בעין אמונית
בניין אמונה - שו"ת בני נוער
הנחלת זיכרון השואה